הלכה ליום שלישי ל' שבט תשפ"ב 1 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואת

אברהם לוי בן חנה

הוקדש על ידי

פלוני

יציאה להתפנות באמצע הסעודה

שאלה: מי שבאמצע הסעודה הוצרך לצאת להתפנות, האם כשחוזר לסעודתו צריך ליטול ידיו שוב בברכה או לא?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן קסד) פסק, לגבי אדם שנגע ב"מקומות המכוסים" (מקום שאינו נקי) בשעת הסעודה, שעליו ליטול שוב את ידיו, ולברך "על נטילת ידים".

דעת מרן השלחן ערוך
ומן הדברים אנו למדים, שבודאי גם מי שיצא להתפנות ולנקות את עצמו ממש בשעת הסעודה, עליו ליטול ידיו שנית, ואם ברצונו להמשיך באכילת פת, צריך גם לברך על נטילת ידים. שהואיל והלך לבית הכסא לעשות צרכיו, התחייב שנית בנטילת ידים, ולכן עליו ליטול ידיו בכלי שלוש פעמים, ולאחר מכן לברך על הנטילה. ולאחר ברכת "על נטילת ידים", יברך "אשר יצר".

למדנו אם כן, שלדעת מרן השלחן ערוך, אדם שנטל ידיו, והתחיל בסעודה, ויצא להתפנות, כאשר יחזור, יהיה דינו כדין כל אדם שניגש לסעודה, שעליו ליטול ידיים מחדש בברכה.

דעת מהרש"ל
אולם הגאון המהרש"ל (רבי שלמה לוריא), בספר "ים של שלמה", חלק על דברי מרן השלחן ערוך, וכתב שאף על פי שבודאי שאדם כזה צריך לרחוץ את ידיו כדי שיהיו נקיות, מכל מקום, אין כאן חיוב "נטילת ידים" ממש, עם כלי ושלוש פעמים,  ולכן אין לברך על נטילה זו.

ואת דברי המהרש"ל הביאו להלכה רבים מרבותינו האחרונים. וכן מנהג בני אשכנז. אולם הספרדים, הולכים תמיד אחר הוראות מרן השלחן ערוך.

האם לברך על הנטילה?
והנה לפי הכלל הידוע "ספק ברכות להקל", נראה היה שאף למנהג הספרדים, שקבלנו עלינו את הוראות מרן הקדוש, מכל מקום הואיל ויש בזה ספק ברכה לבטלה, אין לברך על נטילת ידים במקרה זה. וכן נוהגים רבים מבני ספרד, שכשאדם יוצא לעשות צרכיו באמצע הסעודה, אף על פי שנוטל ידיו שלוש פעמים עם כלי, מכל מקום אינו מברך על נטילה זו, לחוש לדעת המהרש"ל, וזאת לפי הכלל "ספק ברכות להקל".

אולם באמת, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נראה שאין לחשוש בענין זה לספק ברכות, מפני שמרן זצ"ל כתב בכמה מקומות, שכל מה שאנו חוששים לספק ברכות נגד דעת מרן השלחן ערוך, זהו דוקא במקרה שיש מחלוקת בגוף הברכה. לדוגמא, יש פוסקים הסוברים שיש לברך, ויש סוברים שאין לברך, אז יש לחוש לדברי האומרים שאין לברך, ולא מברכים.

אולם כאשר יש מחלוקת במצוה מסויימת, והברכה רק נגררת אחר המצוה, וכמו לדוגמא במקרה שלפנינו, שהמחלוקת בין מרן ומהרש"ל, היא בגוף המצוה, שנחלקו האם חיוב נטילת ידיים במקרה כזה, הוא כחיוב נטילה לסעודה, עם כלי ושלוש פעמים, או שאין כאן אלא חיוב שטיפת ידים לנקיון בלבד, וענין הברכה אינו נכנס למחלוקת, אלא הוא מסתעף ממנה, הרי שבמקרה כזה אנו מכריעים את הדין לגמרי כדעת מרן השלחן ערוך, שיש כאן חיוב נטילת ידיים ממש, וממילא עלינו גם לברך על נטילת ידיים, ואין לחוש לספק ברכות בזה. וכן כתב בספר הלכה ברורה, שאין לחוש בזה לספק ברכות, ויש לברך על נטילת ידיים.

אך יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד.

ולסיכום: היוצא באמצע הסעודה לבית הכסא להתפנות, חייב ליטול את ידיו שנית בשעה שבא לאכול. ואם רוצה להמשיך גם באכילת פת לחם, רשאי לברך על נטילת ידים על נטילה זו. ומנהג האשכנזים שאין מברכים על נטילה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שנגע במקומות המכוסים באמצע הסעודה ורוצה להמשיך לאכול לפחות כביצה של פת עליו ליטול ידיים בברכה? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

עליו ליטול ידיים, ולגבי הברכה יש מחלוקת הפוסקים, והמברך יש לו על מה שיסמוך.

והאם יברך שוב המוציא? ואם כן אז לפני או אחרי אשר יצר? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

לא יחזור לברך המוציא.

זה בכול מיקרה או דוקא ששירותים לא נמצא בבית אלא בחצר אז צריך לברך? בגלל היסח דעת?  ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

הדין שייך גם בבית הכסא שנמצא בבית. זה לא בגלל שנכנס לבית הכסא, אלא בגלל שנגע במקומות המכוסים.

האם אחרי נטילה זו שוב מברך המוציא אם רוצה לאכול לחם? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

אין לחזור לברך המוציא.

אז אם הוא אכן רוצה להמשיך האם הוא גם צריך לברך המוציא שוב? ואם הוא לא רוצה להמשיך באכילה למה לו בכלל לברך על נטילת ידים? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

כתבנו, שיברך על נטילת ידיים רק אם בכוונתו לאכול עוד כביצה פת לחם. והמוציא בודאי שאינו חוזר לברך.

במקרה שאדם ממשיך לאכול לחם ומברך ענט"י האם צריך לברך שוב גם "המוציא..." על הלחם? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

אינו חוזר לברך המוציא.

שלום!! נאמר בהלכה שאדם שיוצא מהשירותים ורוצה להמשיך לאכול פת צריך ליטול עם ברכה אבל דעה זו היא לא של הרב יצחק יוסף אלה לפי הרב דוד יוסף וכתוב בפרוש לפי הרב יצחק יוסף שיטול אבל לא יברך גם אם יש לו כוונה להמשיך לאכול פת!!! מכוונה שזה הלכה לפי מרן הרב עובדיה זצ״ל רציתי לדעת אם זה היה טעות או שכך אתם פוסקים?! תודה וסליחה מראש א' אדר תשפ"ב / 2 בפברואר 2022

נעלמו ממני דברי הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף בזה. ותנהגו כדבריו.   

האם צריך לברך שוב המוציא? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

אינו חוזר לברך המוציא. 

איך יטול ידיים? 3 ו 3 ?
נא להסביר במדויק. ובילקות יוסף כתוב יטול ידיים בלי ברכה ?!
בקיצור מה ההלכה? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

יטול ידיו כדין נטילה לסעודה. ואם נגע במקומות המכוסים, לדעת הילקוט יוסף, אין לברך על הנטילה, ולדעת ההלכה ברורה יש לברך על הנטילה.

לפי הבנתי אדם שיצא להתפנות באמצע סעודה מחויב לנטול ידיים ולברך אשר יצר. כאשר מדובר על חיוב ברכה על המשך הארוחה, האם זו ברכה בנוסף לברכת נטילת ידיים על ההתפנות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם נגע במקומות המכוסים, יטול ידיו בברכה. ואם לא נגע במקומות המכוסים, יטול ידיו בלא ברכה.

לגבי הפסק סעודה והליכה להתפנות:  האם גם צריך ליטול ידיים של אחר ההתפנות? או מספיק נטילת ידיים של הלחם?
ומה לגבי סיום הסעודה,אך לפני ברכת המזון, וצריך להתפנות, האם יש ליטול ידיים כרגיל של אחר ההתפנות וגם לעשות מים אחרונים כדי לברך ברכת המזון? או שאין צורך במים אחרונים לאחר שנטלנו ידיים לאחר ההתפנות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

יטול כסדר הנטילה לסעודה. ולא יברך, אלא אם נגע במקומות המכוסים.
ואם סיים את האכילה, יטול ידיו בלא ברכה, ויברך ברכת המזון, לאחר נטילת מים אחרונים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה