הלכה ליום רביעי י' אב תשפ"ד 14 באוגוסט 2024

הולך ממקום למקום תוך כדי אכילתו

שאלה: לפי מה שנתבאר לאחרונה בהלכה יומית שאסור לאדם לצאת מביתו בשעה שאוכל דבר מה, ואם יצא לבית אחר לגמרי, צריך לחזור ולברך אם ממשיך לאכול, האם מותר לאדם לאכול סוכריה כשהוא הולך בדרך ועובר מבית לבית או מהבית החוצה וכדומה, שלכאורה בכל פעם שעוזב את מקומו הראשון חייב לברך שוב ושוב על הסוכריה שבפיו?

תשובה: הנה הדבר ברור שאם בא אדם לאכול סוכריה בביתו, ולאחר שהכניס הסוכריה לתוך פיו החליט לצאת מביתו, אסור לו לעשות כן, ואם עשה כן חייב לברך שוב על הסוכריה שבפיו. וכפי שביארנו בהלכות האחרונות. שהרי קבע לו מקום לאכילתו, שהוא בתוך הבית, ומעתה כשהוא עוקר מביתו לרשות הרבים, עליו לחזור ולברך שנית. אמנם עלינו לדון באדם שבא לאכול סוכריה, ובשעה שבירך על הסוכריה כבר היה הולך והיה בדעתו להמשיך ללכת ממקום למקום, האם גם לגבי אדם זה שייך דין שינוי מקום בסעודה או לא.

והנה שאלה זו נכונה גם כן לגבי אדם הנוסע במכונית או מטייל בדרכים ואוכל בזמן שהוא הולך ממקום למקום, שדינו נזכר בשלחן ערוך (סי' קעח), שמותר לו לעשות כן, משום שמלכתחילה לא קבע לו מקום אחד לסעודתו, אלא מקום סעודתו הוא כל מקום שהולך שמה, ולכן לא שייך לגביו דין שינוי מקום. וכן פירש המגן אברהם.

וכתבו המשנה ברורה והגאון רבי אליעזר פאפו בספרו חסד לאלפים, שמותר אף לכתחילה לעשות כן. ומן האמור נלמד למי שרוצה לאכול סוכריה בלכתו בדרך, שרשאי לעשות כן אף לכתחילה, והברכה שבירך בתחילה על הסוכריה פוטרת את כל אותה האכילה. וכן הדין לענין מי שאוכל גרעינים וכיוצא בזה בלכתו בדרך, שרשאי לעשות כן אפילו אם תוך כדי אכילתו יוצא מבית לרשות הרבים. אלא שיש מקום לומר שלא נכון לנהוג כן ממדת דרך ארץ, שבני אדם מכובדים אינן נוהגים כן, ובפרט בגרעינים שמשליך את קליפותיהם ארצה, שבודאי שאין זו מדת דרך ארץ, אבל מצד הברכה אין לחוש בזה לשנוי מקום בסעודה.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה