הלכה ליום רביעי כ"ה תמוז תשפ"ד 31 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מאיר בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

באילו דברים שייך לגביהם דין שינוי מקום בסעודה

בהלכות הקודמות ביארנו שאדם היוצא מביתו בשעה שהוא אוכל איזה דבר, כשיחזור שוב לביתו אינו רשאי להמשיך באכילה אלא חייב לברך שוב על המאכל, מפני שעזב את מקומו שאכל בו, וממילא נסתיימה אותה האכילה, והברכה הראשונה שבירך אינה פוטרת אותו מלברך כעת על המאכל שאוכל. והבאנו פרטי דינים בזה.

עוד כתבנו, שדין שינוי מקום בסעודה שייך דוקא אם אכל פירות וכיוצא בזה, שהם מאכלים שאין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקום שאוכל, ולכן אם עזב את מקום האכילה, "נסתיימה הסעודה", וכעת כשהוא חפץ להמשיך לאכול, עליו לברך שנית. אבל אם היה אוכל דבר שחייבים לברך עליו ברכה אחרונה במקום האכילה, כגון לחם, שחייבים לברך עליו ברכת המזון במקום שאוכלים, ויצא לבית אחר וכעת הוא מבקש להמשיך לאכול, אין הוא חייב לברך שנית על מה שבא לאכול, מכיון שכל עוד הוא מחוייב לחזור למקום האכילה כדי לברך שם, אין עזיבת המקום נחשבת ל"סיום הסעודה", שהרי היציאה אינה אלא לזמן מה, שהרי הוא חייב לחזור לברך במקומו הראשון.

על אילו מאכלים חייבים לברך ברכה אחרונה במקום האכילה?
מעתה עלינו לבאר אילו מאכלים חייבים לברך עליהם ברכה אחרונה במקום האכילה, ואילו מאכלים אין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקום האכילה. וממילא נלמד מהו דין כל מאכל גם לגבי שינוי מקום בסעודה, שאם הוא מאכל שחובה לברך עליו ברכה אחרונה במקומו, ממילא לא שייך כל כך לגביו דין שינוי מקום בסעודה, אבל מאכל שאין חיוב לברך עליו במקומו, שייך לגביו דין שינוי מקום בסעודה.

דברים שמברכים עליהם ברכת "מעין שלוש"
עוגות ועוגיות, וכן כל הדברים שמברכים עליהם "בורא מיני מזונות", חייבים לברך עליהם ברכה אחרונה ("על המחיה") במקום האכילה, ואסור לעזוב את מקום האכילה ולברך במקום אחר. וכדין ברכת המזון על הפת, שהיא דוקא במקום האכילה. אבל פירות שהם משבעת המינים, כגון תאנים רימונים ותמרים, אף על פי שמברכים עליהם ברכה אחרונה "מעין שלוש" (ברכת על העץ ועל פרי העץ), מכל מקום אין חיוב לברך עליהם דוקא במקום האכילה, ולכן שייך לגביהם דין שינוי מקום בסעודה.

ומנהג האשכנזים להשוות את דין ברכת "על המחיה" לברכת "על העץ", שבשניהם חייבים לברך דוקא במקום האכילה. ולכן למנהג האשכנזים, בין באכילת עוגה ובין באכילת פרי משבעת המינים, לא שייך דין שינוי מקום בסעודה, שהרי אפילו כשעזב את מקומו הראשון, עוד הוא חייב לחזור לשם כדי לברך ברכה אחרונה. אבל למנהג הספרדים, אין חיוב לברך ברכה אחרונה על פירות משבעת המינים דוקא במקום האכילה, וממילא שייך לגבי אכילתם דין "שינוי מקום בסעודה".

דברים שברכתם "האדמה" או "שהכל"
ופשוט שכל הירקות שמברכים עליהם בורא פרי האדמה, וכן המשקאות שמברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, אין חיוב לברך עליהם במקום האכילה, ולכן אם היה שותה איזה משקה בביתו, ולאחר מכן עזב את ביתו והלך לביתו של השכן הדר בבנין הסמוך, וכעת הוא רוצה לשתות שוב, עליו לברך ברכת שהכל נהיה בדברו, ואז יוכל לשתות כאוות נפשו.

כל מה שכתבנו שאם אכל דבר שחייבים לברך עליו במקום אכילתו ועקר ממקומו למקום אחר, אינו מברך על מה שאוכל שם, היינו דוקא כשלא הסיח דעתו מן האכילה, אבל אם גם הסיח דעתו, וכגון שגמר בדעתו שלא להמשיך לאכול יותר, צריך לברך על מה שרוצה לאכול עתה. (ופרטי דינים בדין הסיח הדעת בסעודה, עי' הלכה ברורה סי' קעט).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם במקרה שאני לא אוכל כשיעור ברכה אחרונה , ואין לי חיוב לחזור למקום אכילה , האם אני עדיין יכול לאכול במקום אחר מכוח הברכה הראשונה ?
תודה. כ"ז חשון תשפ"ג / 21 בנובמבר 2022

 באותו חדר, כן. בחדר אחר, לכתחילה לא, ובדיעבד כן. מחוץ לבית או ברשות אחרת לגמרי, כמו מי שעובר מבנין לבנין, צריך לחזור ולברך. 

האם צריך או חייב לברך בורא מיני מזונות מיושב? י"ז אלול תש"פ / 6 בספטמבר 2020

ברכות הנהנין רשאי לברך כשהוא עומד. 

כתבתם: "עוגות ועוגיות,וכן כל הדברים שמברכים עליהם "בורא מיני מזונות" חייבים לברך עליהם ברכה אחרונה:"על המחיה"... ". לכאורה לא מדויק,שהרי אורז ברכתו "מזונות" ואף על פי כן הברכה שלאחר אכילתו היא:"בורא נפשות רבות". ט"ז חשון תשע"ט / 25 באוקטובר 2018

ההערה במקומה. ויש להוציא את האורז מן הכלל הזה.

1. מי שאכל מזונות בשיעור חיוב ברכה אחרונה, וכשנזכר לברך כבר היה רחוק מהמקום בו אכל, באופן שאינו יכול לשוב לשם (וטרם עבר זמן הברכה, כמובן):
האם יברך במקומו, או שמא מקום הברכה מעכב? 2. האם החיוב לברך מיושב הוא גם כשאכל בעמידה, כגון שאכל פרוסת עוגה במקום שאין בו כסאות?
מה הדין אם אין באפשרותו לשבת? האם הישיבה מעכבת את הברכה?
היכול לסמוך עצמו על קיר וכיוצא, באופן שאין רוב משקלו נסמך על רגליו (שבזה ייחשב כיושב), ולברך? היש חילוק בכל הנ"ל בין ברכת 'בורא נפשות' לברכת 'מעין שלוש', לברכת המזון? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

ברכת בורא נפשות יכול לברך מעומד.
ברכת מעין שלוש, וכל שכן ברכת המזון צריך לברך מיושב במקום שאכל. ואם אינו יכול לחזור לשם בשום אופן, וברך במקום שיוכל לברך, שאין המקום מעכב את הברכה. וכן אם אינו יכול לשבת בשום אופן, יברך מעומד ולא יפסיד את הברכה.

מהו הדין אם אני יושב בדירתי ואוכל פירות או שותה משקה שאינו יין, ועברתי לחדר ילדים וחזרתי לשולחני, האם אני יכול להמשיך באכילה ושתיה או צריך לברך שוב? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

יכול להמשיך לאכול, ואינו חוזר לברך.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה