שאלה: האם מותר לשתות קפה שנתבשל על ידי גוי, כגון קפה המוגש במטוס, או שיש בזה איסור בישול גויים , או חשש אחר?
תשובה: הדבר ברור, שבזמנינו מצוי לרוב שהקפה שמוכרים במקומות של גויים בחוץ לארץ, מכיל בתוכו עוד תערובות שונות של חומרים שיש בהם חששות הלכתיים רציניים מאד, ועל כן בודאי שאין מקום לדון בכשרות קפה שיש עליו קצפת, או שמעורבים בו טעמים שונים, ואין אנו דנים אלא על קפה העשוי מאבקת קפה וסוכר ומים, ולא באופנים אחרים.
והנה מה שיש לדון בזה לאיסור, הוא מצד גזירת רבותינו על בישולי הגוי, כמו שביארנו בהלכות הקודמות.
אולם כבר ביארנו, שכל דבר שנאכל כמות שהוא חי, כלומר, שאף ללא בישול אפשר לאכלו, כגון תפוחים, לא שייך בו איסור בישולי הגוי. ודוקא בדבר שאי אפשר לאכלו אלא על ידי בישול, כגון תפוח אדמה, שייך בו איסור משום בישולי גויים. ולפיכך מותר לשתות מים שהרתיח הגוי, שכן המים ראויים וטובים לשתיה גם כשהם צוננים, ולא שייכת בהם גזירת בישולי גויים.
והנה משקה הקפה, אף שמעורב במים שבו עוד מיני מאכל, אבקת הקפה והסוכר, מכל מקום מאחר וברכתו היא, "שהכל נהיה בדברו", כיון שעיקרו מים, ואין אנו מברכים עליו "בורא פרי העץ" מחמת הקפה שיש בו, נמצא שכל מה שמעורב בתוכו, אבקת קפה וסוכר, הכל בטל לגבי המים שהם עיקר המשקה, ולכן אין לחוש לאבקת הקפה בכדי לאסור את המשקה כולו מדין בישולי גויים.
וכן מבואר בתוספות במסכת עבודה זרה (לא:), שאין לאסור שתיית שכר (בירה) של גויים מדין בישולי גויים, משום שברכת השכר היא שהכל נהיה בדברו, ולא מברכים עליו בורא מיני מזונות. נמצא שהשעורים המעורבים במשקה הם בטלים למשקה כולו, ולא שייך לאסור את כל המשקה מדין בישולי גויים. (אלא שאסור לשתות שכר של גויים במסיבות של גויים, מחמת גזירה אחרת כמבואר בגמרא שם.
נמצינו למדים אם כן שאין במשקה הקפה חשש איסור מצד בישולי גויים. וכן פסק רבינו הרדב"ז בתשובה, וסיים, שמכל מקום אין לשתות הקפה במסיבות של גויים, לפי שנמשך מזה הרבה תקלות. עד כאן.
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, האריך קצת בענין זה בספרו שו"ת יחוה דעת ח"ד, והביא עוד סברות להקל ולהחמיר בענין זה, והעלה שלמעשה אין חשש בזה מצד בישולי גויים, אם כי המחמיר לחוש לשיטות הפוסקים הסוברים שיש בזה איסור בישול גוים תבא עליו ברכה.
אולם אחר כך כתב לדון מצד חשש נוסף שיש בשתית קפה במטוס, שהרי הקפה מוגש בכלים של הגויים, שהם רגילים למזוג לתוכם חלב רותח של גויים, והרי חלב של גויים אסור לנו לשתותו, ואם כן הכלים שבלוע בהם טעם של אותו החלב, אוסרים את כל מה שבא בתוכם בשתיה. ולפי זה יהיה אסור לשתות קפה במטוס, אלא אם ידוע בפירוש שהכלי שמזגו הקפה בתוכו אין בו חשש כזה, כגון שהוא כלי חד פעמי, או כלי של זכוכית שאינה בולעת (כמו שביארנו בתשובה לשאלה האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית), וכיוצא בזה.
ואולם למעשה פסק מרן רבינו זצ"ל, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על כמה סברות שהביא, ולהקל בשתיית קפה אף מכלים של פורצלן וכדומה. וכל זה הוא דוקא במקום שאין אפשרות אחרת, אבל כל שיש לו אפשרות לבקש שיגישו לפניו את הקפה בכלי זכוכית או בכלי חד פעמי, צריך לעשות כן.
ולסיכום: קפה שלא מעורב בו שום חומר שיש עליו חשש מצד כשרותו, מותר לשתותו גם אם נתבשל על ידי גויים, ובתנאי שמזגו את הקפה לתוך כוס העשוייה זכוכית, או לכוס חד פעמית, ובמקום שאין אפשרות להשיג כוס כזו, המיקל לשתות אף בכוס של פורצלן וכדומה יש לו על מה שיסמוך. והמחמיר שלא לשתות כלל קפה שנתבשל על ידי גויים, תבא עליו ברכה.
