הלכה ליום שלישי ג' תמוז תשפ"ד 9 ביולי 2024

חשש מעין הרע

אתמול למדנו, שאין להעלות לתורה שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה, מפני חשש עין הרע. שכך גם פסק בספר משנה ברורה, וכן היא מסקנת הפוסקים.

מהות הנזק
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו ענף עץ אבות: "עין הרע", אינו רק על ידי שונאים בעלי עין רעה, אלא גם על ידי אוהבים, ואפילו על ידי תלמידי חכמים!

צא ולמד ממה שאמרו במסכת ברכות (דף נח:): רב פפא ורק הונא בנו של רבי יהושע, היו מהלכים בדרך, ופגשו את רבי חנינא בן רב איקא, אמרו לו, בראותינו אותך, עלינו לברך שתי ברכות, ברכת "שהחיינו", וברכת "שחלק מחכמתו ליראיו", (מרוב שמחתם בראותם אותו בירכו שהחיינו, ומחמת גדולתו בתורה שהיה מגדולי הדור, בירכו עליו שחלק מחכמתו ליראיו).

אמר להם, אף אני אברך עליכם שתי ברכות אלו! ונוסף עליהן, אברך גם את ברכת "ברוך חכם הרזים", מפני שאתם חשובים בעיני כנגד ששים רבוא מישראל, (ברכת חכם הרזים היה מברך מי שרואה יותר מששים ריבוא מישראל בבת אחת). אמרו לו, כל כך אתה חכם ונבון! ונתנו בו עין (הרע) ונפטר.

והדבר ברור שלגדולי ישראל, רב פפא ורב הונא ברבי יהושע, לא היתה חלילה איזו מדה רעה של צרות עין כלפי רבי חנינא בר רב איקא, אלא שמחמת ההתפעלות העצומה שהיתה להם כלפיו, מרוב גדולתו בתורה וחכמתו, אף על פי שבודאי שמחו בגדולתו בטוב עין שהיה להם, מכל מקום גרמו לו שנפטר. נמצינו למדים אם כן, שדרך הפעולה של העין הרע היא מחמת ההתפעלות שאנשים גורמים כשרואים דבר מה מפתיע אצל זולתם, שאז יכולים לגרום לו עין הרע ולהזיק לו.

יצירת דבר שמעורר התפעלות רבה
וכן אמרו במסכת בבא בתרא (דף יד.): אין עושין לכתחילה ספר תורה שאורכו יותר על היקפו, (שצריך לחשב הכתב שבספר תורה לכתחילה לפי עובי הקלפים, שכשיגמור לכתוב את ספר התורה יהיה היקף הספר כשהוא גלול כמדת אורכו לגובהו), ודבר זה הוא קשה מאוד לעשותו.

רב הונא כתב שבעים ספרי תורה ולא נזדמן לו אפילו אחד שיהיה מדת היקפו כמדת אורכו. רב אחא בר יעקב כתב ספר תורה אחד על עורו של עגל, ונזדמן לו שהיה אורכו כהיקפו, נתנו בו חכמים עיניהם ונפטר.

ומבואר גם כן, שכל דבר מפתיע, יכול לגרום לעין הרע לשלוט בו. וכן הזכרנו אתמול, מה שאמרו במסכת בבא מציעא (דף קז.), אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה (בשעת השיא של צמיחת הגידולים) שלא יזיקנו בעין הרע. וכן אמר רב יהודה לרבין, רבין אחי! לא תקנה שדה סמוכה לעיר, שכל בני העיר מסתכלים בה, ויפגעו בתבואתה בעין הרע! (ויש מבארים שמחמת ההתפעלות של אנשים בעולם הזה, גורמים כביכול להתעוררות הדין מן השמים, אם באמת כל כך גדולה הטובה שיש לאותו אדם, האם באמת הוא ראוי לה, ומחמת כן עלול הדבר להזיק לו. ויש דוחים טעם זה).

ובהמשך נביא בעזרת ה' דרך נכונה מאד להנצל מעין הרע.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה