הלכה ליום חמישי י"ט תמוז תשפ"ד 25 ביולי 2024

תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ד

מנהג איסור תספורת
מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב.

אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב, אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. אולם אלה מהספרדים שלומדים או גרים בסביבת אשכנזים, ורוצים להחמיר בזה, רשאים להחמיר. (כמו שכתב בספר חזון עובדיה ארבע תעניות).

ושבוע שחל בו תשעה באב, פירושו, השבוע שבתוכו חלה תענית תשעה באב, מיום ראשון ואילך. ולדוגמא השנה, שיחול יום תשעה באב ביום שלישי (עוד כמעט שלושה שבועות), הרי שמיום ראשון שלפניו, נוהגים כל מנהגי האבלות השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב.

תספורת לנשים
לענין תספורת לנשים בשבוע שחל בו למנהג הספרדים, או בכל ימי בין המצרים למנהג האשכזים, נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג. ובאמת שהדבר תלוי במחלוקת אחרת, וכפי שנבאר:

נחלקו הפוסקים, לענין אשה שאבלה על אחד משבעת קרוביה (אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ובעל), האם אסור לה להסתפר, כשם שלאנשים אסור להסתפר, או שאיסור זה אינו נוהג באשה.

ולהלכה, מרן השלחן ערוך, אשר הספרדים וכל בני עדות המזרח הולכים לאורו, פסק שאין איסור תספורת נוהג באשה. ועל כן תיכף אחר שבעת ימי האבל, מותר לאשה להסתפר. אבל הרמ"א, שלפי הוראותיו הולכים האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, פסק שאיסור תספורת נוהג גם בנשים.

ולפי זה נראה, שלדעת מרן השלחן ערוך, ולמנהג הספרדים, אין איסור תספורת נוהג בנשים גם בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, אף הנשים בכלל איסור זה. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ומכל מקום יש מרבני האשכנזים שכתבו, שאף על פי שבאבלות ממש, מנהגם הוא שגם הנשים אינן מסתפרות, מכל מקום בבין המצרים רשאיות הנשים להקל בזה, כי אין תוקף מנהג האבלות חמור כל כך מצד הדין, רק בתורת מנהג, כמו שביארנו. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, שאז איסור התספורת הוא מתקנת  חכמי המשנה ממש, ולא רק מחמת המנהג, אין לחלק בין אנשים לנשים.

ולמעשה: מנהג האשכנזים לאסור תספורת בכל ימי בין המצרים. והספרדים מחמירים בזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ולגבי נשים, אף מן האשכנזים המיקלות בזה, יש להן על מה לסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

ממתי חל האיסור להתגלח השנה ממוצאי שבת או מיום ראשון? כ"ח תמוז תשפ"ג / 17 ביולי 2023

ממוצאי שבת.

שלום רב
לגבי תספורת בתקופת בין המיצרים ישנה לכאורה סתירה במאמרכם מיום כ"א תמוז תשפ"ב 20 ביולי 2022
במאמר כתבתם
"ולמעשה בשנה זו, למנהג הספרדים יש להקל לגמרי בתספורת, ולמנהג האשכנזים, על האנשים להמנע מתספורת, אך הנשים המיקלות בזה, יש להן על מה לסמוך."

והתשובה שלכם לשאלה בהמשך המאמר :
"האם מותר לספרדים להסתפר בשלושת השבועות מיז" בתמוז ?
י"ח תמוז תש"פ / 10 ביולי 2020
מנהג הספרדים להקל עד ראש חודש אב. "

והרי אנו מקילים עד לשבוע שחל בו ???!!!
  כ"א תמוז תשפ"ב / 20 ביולי 2022

מנהג הספרדים יש להקל עד שבוע שחל בו. יש שמחמירים מראש חודש כשאין דחיפות בדבר. 

באים מותר להסתפר בצאת הצום של תשעה באב לדעת הספרדים ט' אב תש"פ / 30 ביולי 2020

למנהג הספרדים מותר להסתפר מייד בצאת התענית. 

האם מותר לגהץ בגד שהוכן לפני השבוע שחל ט׳ באב בשבוע שחל בו לפני הלבישה ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

מותר לגהץ בגד כזה בימים הללו. 

שלום וברכה
אני מכיר אנשים שברשות החברתיות כמו וואצפ הם כותבים מתחת לשמם בפרטי (מה שנקרא היום 'סטטוס') פסוק מהמקרא שבו נמצא שם הו'יה מפורש מנוקד כגון "שויתי הוי'ה לנגדי תמיד"
השאלה שלי היא מה הדין בנושא זה האם מותר למחוק את הפסוק או להחליפו בפסוק אחר והאם אפשר ומותר מלכתחילה לעשות כן?
תודה כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

כמובן שהאנשים שעושים זאת לא פועלים נכון. אבל לגבי מחיקת שם כזה, שהוא על גבי מסך, אין זה נחשב למחיקת השם, ומותר לשנות את הפסוק לדבר אחר בלי חשש.   

אם כתוב בס״ד בדף כמו שנוהגים לכתוב בראש הדף אבל הדף הזה הוא לא של תורה האםמותר לזרוק את הדף לאשפה כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

מותר, כי אין בו קדושה.   

האם מותר לספרדים להסתפר בשלושת השבועות מיז" בתמוז י"ח תמוז תש"פ / 10 ביולי 2020

מנהג הספרדים להקל עד ראש חודש אב. 

 

שבת שלום,

האם יש איסור על צביעת השיער לאישה בימי בין המצרים? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

אין איסור בזה.

מה התנאים של שלושת השבועות לגבי שמיעת שירים? כ"ב תמוז תשע"ט / 25 ביולי 2019

כתבו גדולי האחרונים שיש להמנע משמיעת מוזיקה בימים הללו, מלבד בסעודת מצוה, כמו ברית מילה וכדומה.

האם אין מקום למנהג שנהגו רבים מהספרדים שלא להסתפר מראש חודש? כ"ז תמוז תשע"ח / 10 ביולי 2018

נכונים הדברים, ובאמת יש לציין שיש נוהגים להחמיר מראש חודש אב, שלא להסתפר, גם למנהג הספרדים, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות ארבע תעניות.

בתחילת ההלכה כתבתם שלספרדים אסור להסתפר ולכבס בשבוע שחל בו (הכיתוב בכחול).
ואילו בסוף ההלכה כתבתם שלספרדים אפשר להקל ולהסתפר בשבוע שחל בו (הכיתוב באדום).
שאלתי האם אין פה הלכה מנוגדת, שפעם אסור ופעם מותר? כ"ה תמוז תשע"ד / 23 ביולי 2014

בתחילת ההלכה, דיברנו לגבי איסור תספורת לאנשים, ובסוף ההלכה דיברנו בפירוש כלפי דין תספורת לנשים שהספרדים מיקלים בו לגמרי

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה