הלכה ליום שני כ"ז סיון תשפ"א 7 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

כרמלה בת צדיקה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מצות הצדקה – מרן רבינו זצ"ל

כתב רבינו הטור: מצות עשה על כל אחד מישראל לתת צדקה מממונו כפי השגת ידו. ומלבד מה שכל הנותן צדקה מקיים מצות עשה, עוד יש יתרון מיוחד בצדקה, שכל מי שאינו נותן צדקה, עובר על איסור לאו שבתורה, שנאמר, (דברים, טו), "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן". ואמרו רבותינו (בבא בתרא, יב.), כל המעלים עיניו מן הצדקה, כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר (בדברים, טו) לענין מצות הצדקה "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל", וכן לענין עבודה זרה נאמר (שם, יג), "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל", מה להלן עבודה זרה, אף כאן עבודה זרה.

וכל הזהיר במצות הצדקה, הרי היא מעידה עליו כי הוא זרע ברך ה', שנאמר (בראשית, יח), "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בזכות הצדקה, שנאמר (ישעיה, נד) "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי", ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר (שם, א) "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".

ולעולם אין אדם נעשה עני מחמת מצוות הצדקה, ואין שום דבר רע מתגלגל מחמת מצוות הצדקה, שנאמר, (ישעיה, לב) "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם". וכל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים, ועל כל אדם לתת את דעתו, שכשם שהוא מבקש מהשם יתברך שישמע את שוועתו, כמו כן צריך הוא שישמע את העניים. ועוד, שהשם יתברך הוא שומע צעקת עניים, ועל אותם שיכולים לסייע בידם מוטל להזהר לתת להם צדקה, שהרי אם יצעקו אלו העניים לה' על מצוקתם, ישמע את תפילתם ויפרע מאלו שלא סייעו להם. ואל לאדם לומר איך אתן מממוני לאחרים? כי עליו לדעת, שאין הממון שלו, אלא של המפקיד, שהוא ה' יתברך, ועליו מוטל לתת את הממון לפי רצונו של המפקיד, כלומר, לתת צדקה לעניים.

וכן אמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (יא.), מעשה במונבז המלך, שהיה בנה של הלני המלכה, שהתגיירה וסייעה רבות ליהודי ארץ ישראל. ובנה מונבז היה צדיק אף הוא. ומעשה היה, שהגיעו ימי רעב בשנת בצורת, ובזבז מונבז את אוצרותיו עבור אחיו היהודים. ובאו אליו אחיו ובית אביו, ואמרו לו, אבותיך גנזו וחסכו והגדילו את אוצרות המלוכה יותר מעל ומעבר למה שכבר היה בידם מאבותיהם, ואילו אתה קם בפזיזות ומבזבז כך את כל האוצרות? אמר להם מונבז, אבותי גנזו למטה, בעולם הזה, ואילו אני גונז למעלה, לעולם הבא!  אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו! אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות, ואילו אני גנזתי דבר שעושה פירות! אבותי גנזו אוצרות של ממון, ואילו אני גנזתי אוצרות של נפשות! אבותי גנזו לאחרים, ואילו אני גנזתי לעצמי! אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא! שנאמר (ישעיה, נח): "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ".

כמה מרגשים הם דברי המלך החכם, שאבותיו אמנם גנזו ושמרו אוצרות רבים, אך נותרו בלא כלום. ואילו הוא, שסייע לאחרים, נזכר בדברי רבותינו, ומעשיו עומדים לו עד היום הזה לחיי העולם הבא.

ובספר אביר הרועים חלק שלישי (שה' יזכינו להוציאו לאור עולם), הבאנו הרבה בענין צדקותיו של מרן רבינו זצ"ל, שהתעסק הרבה מאד במצות הצדקה כל ימיו, הן מצד עצמו, שפיזר הון לצדקה, והן במה שהיה טורח הרבה עבור העניים והמסכנים, ועוד יש רשימות של כספי צדקה שפיזר מרן זצ"ל, עבור אלמנות ויתומים, כבר לפני כשבעים שנה, כאשר היה מרן זצ"ל מכתת את רגליו ומבקש את עזרתם של ישראל עבור העניים, וכן עבור העולים החדשים שעלו ארצה והיו חסרי כל, והכל נעשה על ידו בצניעות, כי כמעט אין מי שידע על צדקותיו, ואף שזמנו היה יקר בעיניו מאד, לא חס על עצמו ועל כבודו, ופעל באופנים שלא יאומנו, כדי לאמץ ברכים כושלות, אשרי חלקו ומה נעים גורלו.

ובהלכות הבאות יבוארו כמה פרטים בענינים הללו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום עליכם ויש"כ גדול על זיכוי הרבים.
מניין 'חצרות' בשבתות, שממשיך גם לאחר הקורונה, והפך להיות מניין קבוע עם עשרות מתפללים, ויש ס"ת בבניין ליד. (מביאים אותו בשחרית ובמנחה בשבת) המתפללים נבוכים האם יש לומר ברכת מעין שבע בליל שבת או שמא אסור?
תודה מראש על התשובה (ולאחר בקשת מחילה ממעכ"ת נשמח למקורות להראות לשאר המתפללים). כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

לדעת מרן זצ"ל לא יאמרו שם ברכת מעין שבע. כמו שכתב בקונטרס בעניני הקורונה מאת הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א. ובכלל, רע הדבר מאד שממשיכים במנינים כאלה, ומואסים בבית הכנסת, והרי תפילה בבית הכנסת חשובה מתפילה במנין, ולכן עליהם להודיע לציבור שיבטלו המנינים הללו, ותקובל תפילתם ברצון. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה