הלכה ליום שני י"ג כסלו תשפ"ז 23 בנובמבר 2026

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך שיעור אמירת המילים "שלום עליך רבי" מסיום הופעת הברק או שמיעת הרעם) אבל אחר כך אינו יכול לברך, אלא ימתין לרעם השני או השלישי.

פעם ביום
אין לברך על הברקים והרעמים יותר מפעם אחת ביום, אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העננים, שאז יכול לברך שוב, אף על פי שבירך כבר באותו יום. ואם עבר הלילה, אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הברקים ועל הרעמים. (ואין קשר בין הברכות, שאף על פי שלא ראה ברק מברך על הרעם).

ומכל מקום יש לציין, שמרן רבינו הגדול זכרו לברכה בשיעוריו, לא היה מזכיר ענין זה, שאם נתפזרו העבים (העננים) רשאי לברך שוב. וכאשר נשאל על כך, השיב, שהוא משום שרוב בני האדם אינם בקיאים וזהירים כל כך להבחין מתי הוא שיעור שנתפזרו העבים, ולכן אינו מזכיר בכלל ענין זה.

מתוך שינה
השומע קול רעם מתוך שנתו, והתעורר ורוצה לברך על השמיעה, אלא שאם ילך ליטול את ידיו כבר יאבד את הברכה מכיון שיחלוף זמן רב, יכול לברך ועודו במיטתו, על ידי שישפשף את ידיו בבגדו (משום נקיות), ומיד יברך.

ברכה אחת
אף על פי שנהגו לברך ברכת "שכוחו וגבורתו" על שמיעת קול רעם, וברכת "עושה מעשה בראשית" על ראיית הברק, מכל מקום, אם בירך "עושה מעשה בראשית" על רעם, או להיפך, בירך "שכוחו וגבורתו" על הברק, יצא ידי חובה. כי באמת ששתי הברכות שייכות, הן לברקים והן לרעמים.

לפיכך, מי שבירך על הברק "עושה מעשה בראשית", ותוך כדי הברכה, שמע גם את קול הרעם, ונמצא שבירך גם על הרעם, אינו חוזר לברך לאחר מכן "שכוחו וגבורתו מלא עולם", שהרי פטר בברכה הראשונה גם את הברק וגם את הרעם.

ולסיכום : אין לברך על הברקים והרעמים אלא פעם אחת ביום. והשומע קול רעם בשוכבו על מיטתו בלילה, ישפשף ידיו בבגד או בשמיכה, ויברך מיד על הרעם. ואם בירך על הברק ומיד שמע קול רעם, אינו חוזר לברך על הרעם ברכה בפני עצמו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אדם בירך ביום ובערב שוב ראה ברק מברך שוב או שיום במקרה הזה זה בוקר וערב? כ"ו תשרי תשפ"א / 14 באוקטובר 2020

אומרים שמרן זצ"ל השיב שלענין זה, יום הוא מבוקר עד לילה. ולכן לא יברך בלילה. אלא למחרת.  

אדם שקם בלילה ורוצה ללמוד, צריך לברך ברכות התורה, איך זה מיסתדר עם מה שכתוב בהלכה, שהרי לא ברך ברכות התורה? י"ד כסלו תש"פ / 12 בדצמבר 2019

גם ברכות השחר אפשר לברך לפני ברכות התורה, רק ללמוד תורה אסור.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? י"ח סיון תשע"ט / 21 ביוני 2019

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי לדעת איפה המקור במר"ן זיע"א לברך על ההבזק של הברק ואפילו לא ראה את הברק? ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

ספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד תסו.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? ב' טבת תשע"ט / 10 בדצמבר 2018

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי רק להאיר שבדרום פלורידה, יש הרבה ימים שניכר לכו"ע שנתפזרו העננים וזרחה השמש וחזרו ונתקשרו שוב. ויוצא לנו שמברכים יותר מפעם ביום י"ב כסלו תשע"ט / 20 בנובמבר 2018

במקרה כזה שהדבר ברור שהתפזרו העננים, בודאי שאפשר לברך כמה פעמים.

לגבי  "התפזרות  העבים"  שכב'  כתב  שמרן  זצ"ל  לא  היה  מזכיר  בשיעוריו, אזכרה  ימים  מקדם, בשעוריו  הקבועים  בעירנו  ב"ב,  לפני  קרוב ל—40   שנה,  הזכיר  גם  הזכיר,
וזכורני   שהגדיל  עצה  והפליא  תושיה  באמרו:  "שגם  זרחה  השמש" לאחר  ההתפזרות,
בכדי  להסיר  מכל  ספק!!! י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

תזכה למצוות על ההערה

בקשר להלכה שכתבתם, אני  הקטן  זכיתי  לשמוע  מדברות  קדשו  של  מרן  זצ"ל   קרוב  ל--40  שנה,
וזכורני  שבשיעוריו   הרבים  היה תמיד  מזכיר "על  התפזרות  העבים",  וצריך  לברך  שנית  בעת  השמע  הרעם  החדש,
והניף  ידו שנית  בספרו  יחוה-דעת,  והחזיק  אחריו  בנו  וידידו   הרה"ג   הראשל"צ  רבי  יצחק  שליט"א,
ואמר  ברבים  שלפי  משנתו  של  מרן  זצ"ל,  כנ"ל. ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

תודה על הדברים. כנראה בשנים מאוחרות יותר השתנו הדברים
 

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה