הלכה ליום רביעי ז' תשרי תשפ"ה 9 באוקטובר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

בענין פדיון הכפרות, כבר ביארנו בשנים קודמות שניתן לעשות כפרות על ידי מעות (כסף), ונוהגים שלוקחים שטר (כמו שטר של עשרים או של חמישים שקלים) מעל ראש המתכפר או המתכפרת, ואומרים "זו חליפתך זו תמורתך זו כפרתך, אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס (ותכנסי) אתה (את) לחיים טובים ולשלום". (כמו שמודפס במחזורים ליום הכיפורים). וכן עושים לכל אחד ואחת מבני הבית. ולשאלת רבים אנו מפרסמים מקום של תורה שידוע לנו שאפשר להעביר לשם את דמי הכפרות (אף על פי שעושים בכסף, לאחר מכן ניתן להעביר את אותו הסכום שעשו איתו כפרות בהעברה בנקאית וכדומה), והוא המוסד "תפארת רשב"י", שמנוהל על ידי אנשים יראי שמים בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק. להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט. תזכו למצוות.   
------------------------

מדיני יום הכפורים 
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "וחי בהם", ולא שימות בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול זצוק"ל היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע בכל ערב יום כפור, בשעות יקרות אלו, לבית החולים, בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל יתענו, והיה מזכיר את דברי הרדב"ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה, שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.

חולה שעצם החולי אינו מביאו לסכנה 
ויש לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת תרופות שהוא נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם באופן כזה יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו סכנה.

מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים 
ומי שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו ממש, הרי שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל, אין הדבר כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת כמות גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של כשלשים גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה. ולפני יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין לעצמו כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של תינוקות וכדומה).

רחיצה וטבילה ביום הכפורים 
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.

ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.

לא ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש לו לכלוך ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך סביב עיניו וכיוצא בזה.

אסור לצחצח שיניים ביום הכפורים. ואפילו מי שמיקל בדבר בזהירות ביום תשעה באב, לא יעשה כן ביום הכפורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

נשמח לשמוע מקור להיתר רחיצת הפנים למפונקים ביום הכיפורים. עד עתה ידענו שהותר רק העברת לפלוף העיניים בשיירי המים של נטילת הידיים ח' תשרי תשפ"ד / 23 בספטמבר 2023

המקור בשלחן ערוך סימן תריג סעיף ד. והרמ"א שם כתב שנהגו להחמיר.

ג'ל ידים בגלל קורונה מותר ביום כיפור ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

נכון להחמיר בזה כמה שאפשר, אלא אם מדובר בחשש אמיתי, כמו עובדים בבתי חולים.

שלום, יש בעיה היום להתפלל בבית כנסת עם מצב הקורונה,הרבה רבנים שמעתי שאמרו להתפלל יחיד. ראש השנה אכן עשיתי כך,יום הכיפורים מצפוני לא מאפשר להתפלל יחיד.מה אפשר לעשות? כי בבית כנסת קשה עם מסיכה שעות וגם הסכנה של הקורונה ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אם אין אפשרות אמיתית להתפלל בבית הכנסת, או שיש לך חשש רציני מפני שבסביבה הרבה חולים, או שאתה מרגיש שיש בזה סכנה, תוכל להתפלל לבד. אבל אל תזלזל חלילה בתפילה, אלא תתפלל בחדר שקט עם כוונת הלב.   

שלום!
האם אפשר להגיד תחנון (אנא ה' אלוקינו... תבוא לפניך תפילתינו) ללא תפילה? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אפשר לומר וידוי ואת המזמור שאחריו בלי תפילה. מה בכך? מקיים בזה מצות וידוי ואומר פרקי תהלים ותחינות.

שלום!
רציתי לדעת איך עושים תשובה כללית. לדוגמא: אם עשיתי הרבה עבירות ח"ו ואני לא זוכר את כולם בפרטי פרטים.. האם אפשר לעשות את את 3 שלבי התשובה של הרמב"ם ללא פירוט אלא פירוט כללי.
שאלה 2: האם אפשר לעשות תחנון ללא תפילה? והאם תחנון מכפר עון? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

התחנון והוידוי הוא תנאי וחלק מהתשובה. לגבי מה שכתבת על הרבה עבירות, כולם עושים כך, כי אין אנו זוכרים כל מעשינו, ולכן מתוודים על כל העוונות.   

שלום!
האם מי שלא שם ציצית או עבר ונשמרתם מאוד לנפשותיכם עבר על מצוות עשה?
ואיך עושים תשובה על זה? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אם עבר על ונשמרתם, עבר עבירה (למרות שונשמרתם אין זו מצות עשה ממש, אבל ודאי שעל האדם לשמור בריאותו), ויתוודה ויתחרט ויקבל לעתיד שלא יחטא.

אם הלך בלי ציצית (הכוונה, שלא לבש ציצית בכלל, שלא לבש בגד עם ארבע כנפות), לא ביטל עשה (מרדכי מנחות סימן תתקמא). אבל אם הלך עם בגד ארבע כנפות שאין בכנפותיו חוטי ציצית, ביטל מצות עשה.   

יחיד ששומע בשידור חי (שיחת טלפון) קדושה, האם עונה? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אם השידור חי ממש, כלומר, אין המתנה של כמה שניות בין השידור לבין מה שנאמר במציאות, יכול לענות לקדושה וכדומה. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה