הלכה ליום רביעי ג' תשרי תשע"ט 12 בספטמבר 2018

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה:
אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום.

עשרת הימים
כתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, ששבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם כנגד שבעת ימות השבוע, ובכל יום ויום יכווין לתקן בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום, למשל היום, יום רביעי, יכווין לתקן כל מה שחטא בשנה החולפת בימי רביעי, וכן על זה הדרך.

דין פת הגויים בשאר ימות השנה
ישנם דברים, שאסרו אותם רבותינו אף על פי שאין בהם איסור מן התורה. כגון פת (לחם) של גויים. ואף שבזמן רבותינו, לא היה חשש איסור ממש בפת של הגויים, מפני שלא היו מערבים בעיסה שום דבר איסור, מכל מקום אסרו רבותינו (במסכת עבודה זרה דף לו:) לאכול מפת הגויים, כדי שלא יבאו ישראל להתיידד יותר מדאי עם הגויים, ויבאו לישא את בנותיהם.

ומכל מקום, כתבו הפוסקים, שגזירה זו לא פשטה בכל המקומות, כי יש מקומות שלא היתה להם ברירה, ומכיון שחשיבות רבה נודעת ללחם, היו נוהגים להקל לאכול מפת של גויים, ולא קיבלו עליהם את הגזירה שלא לאכול מפת של גויים מעולם. (ופשוט שבמקום שיש חשש שמערבים בעיסה דברי איסור, או שהקמח אינו מנופה וכדומה, אסור מן הדין לאכול מפת הגויים. וגם במקום שאין חשש כזה, אין להקל אלא דוקא במקרים מסויימים, שתהיה פת של נחתום שרגיל תמיד למכור פת, ועוד פרטי דינים שלא נוכל להאריך בהם כאן).

פת גויים בעשרת ימי תשובה
כתב מרן השלחן ערוך בהלכות סדר ימי התשובה (סימן תרג), אף מי שאינו נזהר לאכול מפת של גויים, מפני שסומך על מה שיש שנהגו להקל בזה, מכל מקום, בעשרת ימי תשובה צריך להזהר שלא לאכול מפת זו. וזאת משום שבימים אלו על האדם להזהר מאד מן האיסור, ואף בדבר שיש מקום היתר להקל בו, צריך שיחמיר על עצמו שלא לנהוג בו היתר. וכל זה אף בדבר שיש בו מקום היתר ממש, כל שכן בדברים שיש בהם חשש איסור ממש שצריך להזהר מהם בכל ימות השנה, וכל שכן בימים אלו.

לפיכך, יש לעורר בימים אלו על ענין נחוץ מאד, כי ידוע ומפורסם הדבר, שדעת רוב ככל הפוסקים לאסור בהחלט על אשת איש לצאת לרשות הרבים כאשר ראשה מכוסה בפאה נכרית. וכבר נמנו הגאון בעל הפלאה ובית דינו וגזרו חרם על הדבר, לבל תהין שום אשה לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית. וכן הזהיר על הענין מרן רבינו הגדול זצ"ל, שאין להקל בדבר כלל ועיקר.

ולכן, נשים הנוהגות בכל זאת ללכת בפאה נכרית, יראו לחוס על עצמן, ועל כל פנים בימים אלו של עשרת ימי תשובה תקבלנה על עצמן שלא לצאת בפאה נכרית, ואף על פי שאין בכוונתן להמשיך באיסור זה לעולם, מכל מקום טוב המעט מלא כלום, וכמו שכתב מרן השלחן ערוך לגבי פת של גויים.

וכן אשה שגרה בחוץ לארץ וכדומה, ויש לה יראת שמים, ובכל זאת לא הורגלה בכלל בכיסוי הראש, תזהר בימים הללו שהם ימי הרחמים והדין, לכסות את ראשה כהלכה, ובעזרת ה' תלך מחיל אל חיל.

וכן הדבר לגבי שאר מכשלות שאין בני אדם נזהרים בהם בכל השנה, שראוי להזהר בזה על כל פנים בימים אלה, ולכן יש להזהר בימים אלה יותר בכשרות המאכלות, ובענין שיחה בבית הכנסת, וכדומה. וה' יתברך יראה בהשתדלותינו בימים אלו בעניני קדושה אלו שהזכרנו, ויתמלא עלינו ברחמיו לכותבינו לחיים טובים ולשלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני גבאי בבית כנסת וכל שנה יש לי אותה שאלה. השאלה היא האם מותר לחזן בחזרת הש'ץ בראש השנה וכיפור לשיר את "ובספר חיים" ולצורך הניגון החזן חוזר על כמה מילים וגם אומר את נוסח נוסף. האם זה מותר? ג' תשרי תשע"ט / 12 בספטמבר 2018

הוא מנהג לא נכון בכלל, וכבר העירו על כך הרבה גדולי עולם בדורות הקודמים, כאשר החלו החזנים לעשות כן, והביעו הרבנים דעתם שהדבר אסור. ויש להודיע לחזן שהדבר אסור, ולמנוע את הדבר. ובודאי יש רבנים במקומכם, שיסכים החזן לשמוע בקולם, וישאלו את פיהם וככל היוצא מפיהם יעשו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה