הלכה ליום חמישי כ"ה אלול תשפ"ה 18 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן מרגרט ז"ל

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
תהיה מנוחתו עדן וכבוד

הוקדש על ידי

המשפחה

הדלקת נרות – הדבקת הנר

הדלקת הנרות בערב ראש השנה
ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב. והדין כן הוא גם בשאר ימים טובים, שאם לא הדליקה האשה נרות לפני שקיעת החמה, תוכל להדליק נרות אחר צאת הכוכבים מאש אחרת.

ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה
יש נשים שנהגו, שבשעת הדלקת הנרות בערב ראש השנה, וכן בכל ערב יום טוב, הן מברכות גם כן ברכת שהחיינו על הדלקת הנרות. ומכל מקום לא נכון לנהוג כן לכתחילה, כי בדברי הפוסקים מבואר שלא תיקנו רבותינו לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות. וכן הגאון שאלת יעב"ץ (סימן קז) כתב, "מה שנהגו לברך שהחיינו עם הדלקת הנרות של יום טוב, אין לו יסוד, כי לא נזכר דבר זה בפוסקים". ורק בשעת הקידוש, כאשר מברכים שהחיינו, גם הנשים יוצאות ידי חובת הברכה, יחד עם כל השומעים. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד סב). ומי שבירכה שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, עליה להזהר שלא לענות "אמן" על ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.

הדלקת נרות של היום השני של ראש השנה
גם בליל יום טוב שני של ראש השנה יש להדליק נרות "יום טוב", ויש נוהגות להדליק נרות לפני שקיעת החמה של היום הראשון, ויש שנוהגות להמתין ולא להדליק עד זמן צאת הכוכבים, שיצא כבר יום טוב ראשון של ראש השנה. ומן הדין, מותר להדליק נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון לפני שקיעת החמה, כדי שיהיו הנרות דלוקים עבור יום טוב שני, שאין זה בכלל האיסור ש"לא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני", כי הנרות מאירים גם עבור היום הראשון של ראש השנה. (התוספות ביצה כב. חזון עובדיה עמוד קפב).

הכנת הנרות מראש
נחלקו הפוסקים, לגבי אותם המשתמשים ב"פתיל צף", שהוא כמו פתילה, שמכניסים לעיגול העשוי משַעַם, האם מותר להכניס את הפתילה לתוך השעם ביום טוב, לצורך הדלקת הנרות, או שיש בזה איסור. וכמו כן כתבו הפוסקים, לגבי אותם המדליקים בנרות "שעווה", שאסור מן הדין להדביק את הנרות בתוך הפמוטים ביום טוב באמצעות שעווה חמה, משום איסור "ממרח". ולכן יש להזהר עוד לפני ראש השנה, לסדר את הנרות של היום השני של ראש השנה מראש.

ולסיכום: יש להדליק נרות בערב ראש השנה, וטוב שלא לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות. ויש להדליק נרות לכבוד היום השני של ראש השנה, ומותר להדליקם לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

ראש השנה

אורך השיעור: 01:00:16         הורד     (12.75 MB)

דיני תקיעת שופר

אורך השיעור: 00:42:23         הורד     (12.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

משמע מהדברים שביום השני של ראש השנה לא טוב להדליק נרות מבעוד יום כי בינתיים אור בחוץ, אלא רק סמוך לשקיעה, כדי לא להכין מקודש לחול. האם הדבר נכון? כ"ז אלול תשפ"ה / 20 בספטמבר 2025

אפשר להדליק מבעוד יום, כמו שנוהגים בכל שבת, כיון שהמצוה היא שידליקו נר שידלוק לאחר מכן גם בלילה.

מאיזה שעה מותר לחמם את האוכל לערב חג שני? כ"ז אלול תשפ"ב / 23 בספטמבר 2022

אם יש צורך בדבר, אפשר להקל מזמן שקיעת החמה כפי שתוכלו לראות בלוח שנה במקומכם. אם אין צורך ממש, אז יש להקל רק מזמן צאת הכוכבים, בערך רבע שעה לאחר השקיעה. תבורכו, כתיבה וחתימה טובה,

ביום טוב שני של ראש השנה.האם נוהגים כרגיל,קודם מדליקים את הנר ואז מברכים.או שקודם מברכים ואז מדליקים את הנר? כ"ט אלול תשפ"א / 6 בספטמבר 2021

קודם מברכים ואחר כך מדליקים. כמו תמיד. שנה טובה ומבורכת,

אם היום הראשון של ראש השנה הוא שבת גם אז מותר להדליק נרות יום טוב בזמן הדלקת נרות שבת או צריך לחכות לאחר ערבית כ' אלול תש"פ / 9 בספטמבר 2020

מדליקים יחד. שהרי בודאי שאסור להדליק לאחר כניסת השבת. תבורך,

האם מותר לבקש בקשות בראש השנה , או שזה כמו בשבת שאסור? כ"ט אלול תשע"ח / 9 בספטמבר 2018

מותר לבקש בקשת פרטיות בראש השנה, אך יש להזהר שלא להתחנן יותר מדאי רק על ענינים גשמיים, אלא יבקש פרנסה טובה כדי שיוכל לעבוד את ה' בנחת וכדומה. 

האם מברכים שהחיינו בהדלקת נרות ביום השני? כ"ו אלול תשע"ח / 6 בספטמבר 2018

לפי דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, נכון יותר שלא לברך שהחיינו גם בהדלקה של היום הראשון, משום שברכת שהחיינו אינה שייכת להדלקת הנרות, היא על עצם היום, ולכן בקידוש אנו מברכים שהחיינו. ומי שרוצה בכל זאת לברך שהחיינו בהדלקת הנרות, יכולה לעשות כן ביום הראשון, אבל אחר כך בקידוש עליה להזהר שלא לענות אמן על ברכת שהחיינו. וביום השני יש טעם נוסף שלא תברך בהדלקת הנרות, ורק אחר כך בקידוש, שנוהגים להביא פרי חדש, תצא ידי חובת ברכת שהחיינו.

מה הבעיה עם עניית אמן לשהחיינו, מה זה הפסק? כ"ז אלול תשע"ו / 30 בספטמבר 2016

כל פעם שעונים אמן על ברכה, אם הברכה היא בין ברכות אחרות, הרי שעניית האמן אינה נחשבת להפסק, משום שבאמירת אמן, העונה יוצא ידי חובת הברכה, ונחשב הדבר כאילו מברך הוא בעצמו. מה שאין כן כאשר אדם אינו צריך את הברכה. ולכן, אשה שכבר בירכה שהחיינו, הרי היא יצאה כבר ידי חובת הברכה. ולאחר מכן בקידוש כשהיא שומעת שוב את ברכת שהחיינו, אין היא צריכה לאותה הברכה, ונחשב הדבר כאילו היא עונה "אמן" על ברכת בורא פרי העץ שהיא שומעת באמצע הקידוש, שבודאי שאסור לה לענות אמן על הברכה, כי עניית האמן תהיה הפסק בין הברכות בקידוש.

האם חובה להדליק נרות גם ביום טוב שני? ואם אין לי אש מוכנה האם מדליקים ? כ"ה אלול תשע"ו / 28 בספטמבר 2016

מדליקים נרות בברכה גם ביום השני, וחובה לעשות כן. אבל אסור להדליק אש חדשה ביום טוב גם לצורך הדלקת הנרות.

האם יש לברך גם ביום השני ? כ"ה אלול תשע"ו / 28 בספטמבר 2016

יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני. אפילו אם מדליקה לפני שקיעת החמה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה