הלכה ליום רביעי י"ח אלול תשע"ב 5 בספטמבר 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

וורה מירים בת ויקטוריה

הוקדש על ידי

פריאנטה ליג׳י

ברכת לישב בסוכה

שאלה : מהו המנהג הנכון יותר להלכה, בענין ברכת "לישב בסוכה", האם יש לברך בעמידה, לפני שיושבים לסעוד בסוכה, או שיש לברך ברכה זו כשיושבים, לאחר שמברכים "המוציא לחם מן הארץ" על הלחם?
 
תשובה: הנה בלילה ובבוקרו של היום הראשון של חג הסוכות, וכן ביום השבת של סוכות, שמברכים ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש על היין, יש לברך ברכת לישב בסוכה בסוף הקידוש, ואחר כך יושב וטועם מן היין (ובלילה  הראשון של החג, מברכים גם כן ברכת שהחיינו לאחר ברכת לישב בסוכה, דהיינו שאחרי שיברך ברכת לישב בסוכה כשהוא עומד, ישב, ויברך ברכת שהחיינו, ואחר כך טועם מן היין), אולם השאלה הנשאלת היא בימי חג הסוכות שאין בהם קידוש, שאז יש נוהגים לברך לאחר ברכת המוציא, כשהם יושבים, ויש נוהגים לברך בכניסתם לסוכה (לאחר שנטלו ידיהם לסעודה) בעודם עומדים, ולאחר ברכת לישב בסוכה יושבים ומברכים המוציא ואוכלים.
 
ובאמת שכמו המנהג האחרון שהזכרנו, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד לפני שמתישב לברך המוציא, נהג גם רבינו המהר"ם מרוטנבורג, וכמו שמשמע בברייתא (סוכה מו.), נכנס לישב בסוכה מברך לישב בסוכה. משמע שמברך בעודו עומד, ואחר כך יושב ומברך המוציא. וגם כאשר מברך לפני הישיבה בסוכה, נמצא שהוא מברך לפני עשיית המצווה, כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה, ולכן נראה שנכון לברך לפני הישיבה בסוכה ולא לאחר שישב כבר. וכן דעת רבינו הרמב"ם, שיש לברך לפני הישיבה בסוכה ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ. וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד.
 
אולם יש אומרים שנכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה, שאין מצוה בעצם הישיבה בסוכה, אלא מצד מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול, ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא.
 
ומרן השלחן ערוך הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך קודם שיושבים בסוכה, אולם כתב שמנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר, ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב בסוכה.
 
ומרן הרב רבינו עובדיה יוסף שליט"א הביא דברי מרן השלחן עורך, וכתב שעדיף יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב"ם, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד, ולאחר מכן יושב ומברך המוציא על הלחם. ושכן פסק הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי.
 
ועל כן העיקר שנכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני שיושבים לאכלו בסוכה, ואז יושב ומברך המוציא ואוכל. והנוהגים לברך לישב בסוכה לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים, יש להם על מה שיסמכו.
 
וכשצריכים לומר קידוש, דהיינו ביום טוב, יעשה את הקידוש כשהוא עומד, ויברך לישב בסוכה וישב. ובליל יום טוב ראשון, שאנו מברכים גם שהחיינו, יברך גם כן לישב בסוכה כשהוא עומד, ואחר כך ישב ויברך ברכת שהחיינו.
 
ובליל יום טוב שני שנוהגים בחוץ לארץ, יברך שהחיינו בסיום הקידוש, ואחר כך יברך לישב בסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי מי שאין לו מקום לבנות סוכה וכידוע הבתי כנסיות סגורות
מה לעשות לגבי קידוש ואכילה בחג י"ב תשרי תשפ"א / 30 בספטמבר 2020

ענין זה יתבאר בעזרת ה' מחר. והתשובה היא שמי שאין לו סוכה, דינו כדין מצטער, והוא פטור מן הסוכה. לצערינו הרב רבים נמצאים במצב הזה, ואין להם כל אפשרות להגיע לסוכה אפילו בליל יום טוב ראשון של סוכות. וה' יסיר מעלינו את המגיפה ונזכה לחוג את חג הסוכות בשמחה. 

האם על פריקסה מברכים לישב בסוכה? י"ח תשרי תשע"ט / 27 בספטמבר 2018

אם אוכל שיעור שלושה ביצים (כ160 גרם) מבצק מטוגן כמו סופגניות, מברך לישב בסוכה.

לא הבנתי: האם הכוונה במסקנה לברך לישב בסוכה לאחר נטילת ידים, לפני המוציא, בעמידה, ואז לישב ולברך המוציא?

י"ב תשרי תשע"א / 20 בספטמבר 2010

שלום לך

יש לברך לישב בסוכה אחרי נטילת ידיים, לפני שמתיישבים לאכול.

בברכה, תז"ל רנ"ו,
הלכה יומית.

בהלכה המצורפת כתבתם ובבוקרו של היום הראשון של חג הסוכות, וכן ביום השבת של סוכות, שמברכים ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש על היין, יש לברך ברכת לישב בסוכה בסוף הקידוש, ואחר כך יושב... 

ולא זכיתי להבין, דממה שכתוב "ואח"כ יושב" משמע שעד עתה היה עומד, והלא קידוש של בוקר עושים בישיבה !.
האם צריכים להמשיך את ברכת "לישב בסוכה " בישיבה אחרי הקידוש, או שצריך לעמוד, לברך "לישב בסוכה" ושוב לשבת? י"ב תשרי תשע"א / 20 בספטמבר 2010

שלום רב!

קידוש של יום טוב של סוכות בבוקר, יש לעשותו כשהוא עומד, ולא כשהוא יושב, ויברך לישב בסוכה, ואחר כך ישב.

בברכת תז"ל רנ"ו,
הלכה יומית.

מסתמא מדבריך שברכת שהחיינו מעומד ואח"כ יושב וטועם מהיין,
הרב פסק בחזון עובדיה סוכות עמוד צ"ה  הלכה ב' , שברכת שהחיינו מיושב. י"ב תשרי תשע"א / 20 בספטמבר 2010

שלום וברכה,

שאלתך נכונה, כי באמת ברכת שהחיינו יש לברכה כשהוא יושב, ויברכה אחרי ברכת לישב בסוכה. וכמו שכתב הרב בספרו כפי שציינתם. ודלא כפי שנראה מדברינו.

בברכת התורה, תז"ל רנ"ו,
הלכה יומית.

  1. האם אישה יכולה לענות אמן על ברכת לישב בסוכה בקידוש שבעלה עושה במקום לטעום מהיין? ולכתחילה איך נכון לנהוג?
    שהרי עניית אמן היא חיוב מעיקר הדין ואילו טעימת היין היא חיבוב מצוה
  2. האם כל התשובות בשו"ת של האתר הם לפי דעת הרב עובדיה שליט"א?
ט"ז תשרי תש"ע / 4 באוקטובר 2009

שלום רב!

אשה לא תענה אמן אחרי ברכת לישב בסוכה של בעלה בקידוש. חזון עובדיה סוכות עמ' קנא.
התשובות הן על פי פסקי מרן שליט"א, ובמקום שלא גילה דעתו התשובות נכתבות על פי דעתם של הרבנים המשיבים, על פי דעת מרן השלחן ערוך והפוסקים.

בברכת התורה, חג שמח,
הלכה יומית.

האם מי שאוכל קוסקוס בסוכה מברך לישב בסוכה? כ"ב אב תשס"ט / 12 באוגוסט 2009

אם אוכל שיעור קביעת סעודה, אף על פי שאינו מברך המוציא, מברך לישב בסוכה.

שלום רב! האם לצורך חיוב ברכת לישב בסוכה צריך לאכול עוגה כשיעור ארבע ביצים או שדי בפחות מכך? י"ד אב תשס"ט / 4 באוגוסט 2009

דעת מרן הרב שליט"א כי די בשיעור שלשה ביצים לענין ברכת לישב בסוכה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה