הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תש"ע 4 ביולי 2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לבן שלום ראובן בן דניאלה עדינה הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

דין ריקודים ושמיעת שירים בימי בין המצרים

אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה.

וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים בהחלט באיסור חמור בכל ימות השנה.

והנה בשנת תשמ"ח פנה אל הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, תלמיד חכם אחד מהעיר דיל, ניו ג'רזי, שרצו אנשי מקומו לעשות ריקודים בימי בין המצרים, בטענה שלא נהגו להחמיר בזה אלא האשכנזים, ושעל ידי כך יכירו הבחורים והבחורות אלו את אלו ויבואו בקשרי שידוכין. ועם שהדבר פשוט מאד לאסור, מכל מקום הובאה השאלה לפני מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כי אדם גדול דבריו נשמעים, והוא השיב בכתב, שהדבר אסור בהחלט לעשות ריקודים בימי בין המצרים, ואין חילוק בזה בין ספרדים לאשכנזים, ושכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י, הגאון רבי יוסף חיים, ועוד.

והמשיך מרן שליט"א וכתב, שכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה ומנהגי הצניעות המקודשים לשם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת, וכמבואר במשנה (סוכה נב.), אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים הם בהחלט גמור בכל ימות השנה באיסור חמור, וכמו שכתבו כמה גאונים. ומה שיש טוענים להתיר כדי שיכירו הבחורים והבחורות זה את זו ויבואו בקשרי שידוכין, זוהי טענת היצר הרע, כי הרבה שלוחים יש להקדוש ברוך הוא המזווג זיווגים.

והנה גם כעת לאחרונה אנו שומעים, בקהילות הקודש באחת מארצות הגולה, שעמדו גדולי הרבנים ותקנו שם כמה תקנות לחזוק הדת וחומות הצניעות, בפרט בשעת החופה שעומדים קהל גדול יחד, ונדרשת שם תשומת לב מיוחדת שלא יבאו חלילה לידי מכשול, וקמו כמה מראשי הקהל, מהם יהודים הנחשבים לשומרי תורה, וקראו תגר על הרבנים שמנחילים להם מנהגים כמו מנהגי איסלאם, שאינם מאפשרים לנשים ללכת ככל העולה על רוחן. ודבר זה נגרם לצערינו מתוך חוסר הבנה ביחודיותו של עם ישראל, ובקדושתו, כי על ידי חוסר הצניעות מסתלקת השכינה מישראל, ובאים לישראל צרות רעות ורבות ח"ו. ועל ידי ההבנה והשמירה על ערכי הצניעות כדת וכדין, מתרבה כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא שמח בישראל הנזהרים בקדושה, ומשרה שכינתו עליהם. ועלינו לזכור דבר זה ולהאמין בו, ולהזהר בדברים שאמותינו ואבותינו מסרו נפשם עליהם במסירות נפש ממש, ואיככה נבא אנו מתוך שלוה, בהניח ה' לנו, ונפרוץ חומות הצניעות ככל הגויים, אין זאת אלא מעשה שטן המשכיח מאיתנו אמיתות פשוטות אלו, ומסית את הבריות לנהוג בקלות ראש ביסודות הדת.

וכל המדובר כאן הוא לענין ריקודים ומחולות לכשעצמם, אבל אם יש שם גם אשה ששרה, יש בכך איסור נוסף, וכפי שנבאר אם ירצה ה' בעתיד.
וכעין מה שגזרו חכמים שלא לעשות ריקודים ומחולות בימי בין המצרים, למדו הפוסקים בדורות האחרונים, שכמו כן נכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה עם כלי נגינה מטייפ וכיוצא בזה בימי בין המצרים, שהרי מזמן שנחרב בית המקדש גזרו חכמים שלא לשמוע כלי שיר (כגון כינור וכדומה) אלא אם כן היא שמחה של מצוה, כגון שמחת חתן וכלה, אבל לשם הנאה בלבד, אסור לשמוע כלי שיר. והיא גזירת גמורה שגזרו חכמינו ומפורשת בגמרא, כמו שהארכנו בהזדמנות אחרת. ואמנם, רבותינו הפוסקים כתבו לצדד להקל בשמיעת כלי שיר המוקלטים בקלטת וכדומה, שאין זה בכלל הגזירה שלא לשמוע כלי שיר ממש. וכן דן בזה מרן רבינו הגדול שליט"א, והעלה שמעיקר הדין מותר לשמוע כלי שיר המוקלטים על גבי קלטת, ואין בזה איסור. ואף על פי כן כתב מרן שליט"א, שבימים אלו של בין המצרים, נכון להחמיר שלא לשמוע כלי שיר גם באופן כזה. ולכן, אין להקל בשמעית מוזיקה וכדומה בימי בין המצרים, אלא אם מדובר בשירים שאינם בליווי כלי נגינה, כגון תפילות וכיוצא בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרקוד במחולות בשבת (שאינה בתקופת בין המצרים)? האם איסור ריקוד בבין המצרים הוא רק בימי החול או גם בשבת? לגבי ריקוד ביום שישי מחצות היום ואילך ובומצ"ש האם הוא מותר מפני כבוד השבת? כ"ז תמוז תשע"ט / 30 ביולי 2019

ריקודים אסורים אפילו בערב שבת ובמוצאי שבת. ובשבת עצמה אין בזה איסור מצד ימי בין המצרים, אבל עצם הדבר, לרקוד בשבת, יש בו איסור, אלא אם כן רק הולכים במעגל ולא בצורה של רקידה. (וראה ביחוה דעת ח"ב עמוד רטז). 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה