הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תשפ"ג 20 באוקטובר 2022

עד מתי לשמור פרוזבול?

בסיום השנה שעברה, ביארנו ב"הלכה יומית", שכל חוב שיש לאדם על חבירו, שהגיע זמן פירעונו, ועברה עליו שנת השמיטה, בסיום שנת השמיטה מתבטל החוב ונשמט. וביארנו גם, שמי שעשה "פרוזבול", אין החובות שחייבים לו בני אדם נשמטים בשביעית.

וכמו שאדם יכול לערוך לעצמו שטר פרוזבול, כמו כן רשאי למנות שליח שיערוך עבורו פרוזבול, כגון, שיבקש מרב הקהלה שיערוך עבורו פרוזבול. ובשנת השמיטה לפני כארבע עשרה שנה, הורה לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאנו רשאים לקבל "הרשאה" דרך אתר "הלכה יומית", מאת כל מי שיהיה מעוניין בכך, שבה הוא ממנה אותנו שליחים לערוך עבורו פרוזבול. ואמנם ערכנו באותה שנה אלפי פרוזבולים עבור המנויים.

ועתה נדון בשאלה שנשאלנו בענין זה:

כיצד ניתנת האפשרות למנות שליח לכתיבת פרוזבול, והלא כל אחד כשיבא לגבות את חובו מהלווה, יאמר לו הלווה שכבר נשמט החוב בשביעית, והמלווה לא יוכל לטעון לו שכבר נכתב עבורו פרוזבול ולא נשמט החוב, מפני שאין לו כל ראיה על כך, שהרי הפרוזבול אינו בידו!

ומכאן נובעת גם שאלה נוספת:

עד מתי צריך לשמור את הפרוזבול? האם לעולם ועד?

טענת הלווה
וכעת נסביר את הדברים:
הנה נכון הדבר, שאם יבא הלווה אחר שנת השמיטה, ויטען כנגד המלווה שחובו נשמט בסיום שנת השמיטה, טענתו טענה נכונה, והמלווה הפסיד את חובו על פי דין תורה. אולם כל זה דוקא במקום שלא כתב המלווה פרוזבול, אבל אם כתב המלווה פרוזבול, אף על פי שאין הפרוזבול בידו, הרי הוא נאמן לטעון שעשה פרוזבול באמצעות שליח. ודין זה נלמד מדין אחר כמו שנבאר.

פרוזבול היה לי ואבד
בגמרא במסכת גיטין (לז:), אמר רב נחמן, נאמן אדם לומר "פרוזבול היה לי ואבד", שכיון שתקנו חכמים פרוזבול, "לא שביק היתרא ואכיל איסורא", "לא עוזר את ההיתר ואוכל את האיסור". כלומר, אדם שבא לגבות את חובו, וטען נגדו הלווה שכבר עברה שנת השמיטה ועל כן נשמט החוב, נאמן המלווה לומר "פרוזבול עשיתי ואבד לי", וטעם הדבר שנאמן לומר כן, הוא משום שיש בידינו חזקה, (כלומר כלל שמחזיק את האדם בצדקתו), שאדם כשר, אינו עוזב את ההיתר ולוקח דבר האסור כאשר יש לו ברירה. והואיל ותיקנו רבותינו תקנת פרוזבול, שעל ידה יוכל כל אדם לגבות את חובותיו כדין, אין אנו חוששים שאדם כשר יעזוב את דרך ההיתר ולא יכתוב פרוזבול, ואחר כך יתבע חובותיו שלא כדין, אלא אנו מאמינים לו, שכיון שהיתה לו דרך לתבוע חובו כדין, על ידי עשיית פרוזבול, בודאי כך עשה, ויכול לגבות את חובו. וכן פסק מרן השלחן ערוך בדיני הלוואה שבחלק חושן משפט (סי' סז).

ולכן, הוא הדין לנדון שלפנינו, שמאחר ואין כל צורך בהצגת שטר הפרוזבול בפני בית הדין, שהרי אין צורך בגוף השטר כראיה, אלא די בטענה "פרוזבול היה לי ואבד", לכן גם אם יטען מישהו שעשה פרוזבול באמצעות שליח, יהיה נאמן בטענתו, ויוכל לגבות את חובותיו על פי פסק בית דין.

ולסיכום: כל פרוזבול הנעשה על ידי שליח, אין צורך שיגיע הפרוזבול ליד המלווה, ודי בכך שיעשה השליח את הפרוזבול כדין, ואחר כך יהיה נאמן בטענה זו בבית דין, ויוכל לתבוע את חובו על פי דין תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום חכם, ראיתי עכשיו התשובה על הפרוזבול. חושב שנחסר התשובה על זמן שמירת שטר פרוזבול. הבנתי שאפשר שאין צורך לשמירה כיון שיכול לטעון שעשה ואבד. ומה לגבי שנת השמיטה שיבוא עלינו עוד שבע שנים, השטר שעשינו מועיל גם לעתיד? ג' חשון תשפ"ג / 28 באוקטובר 2022

הבנתם נכון, לא צריך לשמור.

בשביעית הבאה אם חלילה לא יבוא משיח, יהיה צריך לעשות פרוזבול חדש.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה