הלכה ליום שלישי י' טבת תשפ"ו 30 בדצמבר 2025

מי שבירך על מאכל בתענית

היום, הוא יום עשירי בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָם! כתוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

ולפיכך אנו מתענים ביום עשירי בטבת, כדי להכניע לבבינו לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן לפני אלוקינו שירחם עלינו וישוב לגאלינו גאולת עולמים. וכמו שכתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים שאירעו בהם צרות לישראל, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם".

ומבואר כי תענית זו נקבעה על ידי רבותינו, ואסור לאכול ולשתות ביום זה, אך איסור זה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, כלומר, מכח גזירות רבותינו ומנהגיהם.

ועתה נבוא לדון, במי שטעה ביום התענית, ובירך על איזה מאכל, מפני ששכח שהיום הוא בתענית, ולפני שהכניס את המאכל לפיו, נזכר הוא בעצמו, או שאחרים הזכירו לו, שהיום הוא תענית, ואם כן אסור לו לאכול. כיצד עליו לנהוג?

ובנדון זה דן בשו"ת הלק"ט, וכתב בקצרה, שיש לטעום מעט מהמאכל, כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה. גם הגאון רבינו יונה נבון, רבו של מרן החיד"א, בספרו נחפה בכסף, דן במי שטעה ביום התענית ובירך על המאכל, וכתב, שעליו לטעום מעט מן המאכל, משום שאיסור ברכה לבטלה הוא איסור חמור ביותר, ולדעת הרמב"ם הוא איסור מן התורה, ואילו טעימת המאכל בתענית, אינה אסורה אלא מדרבנן. לכן, יש להורות לאותו אדם שטעה, שיאכל מעט מן המאכל, ובזה ברכתו לא תהיה ברכה לבטלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה בכמה מקומות, ובפרט בשו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד סימן ה), והביא דברי הפוסקים בזה, והשיב על דברי המשיגים על דברי הנחפה בכסף, והעלה גם הוא להלכה, שמי שטעה ובירך על מאכל בתענית, יטעם מעט מן המאכל, ואחר כך ישלים את התענית עד סיומה.

ובמקום אחר הביא מרן זצ"ל, (בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מא), שמעשה כיוצא בזה אירע להגאון רבי אברהם אלקלעי, כמו שכתב בספרו זכור לאברהם (מערכת בשר בחלב) בזו הלשון:

מעשה בא לידי, באחד מימי החורף, שלאחר שאכלתי בשר ועברו ארבע שעות, שכחתי ובירכתי על גבינה, ונתתי לתוך פי, ומיד נזכרתי. והעלה להלכה, שמותר לבלוע מעט מן הגבינה שבפיו, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, ואף על פי שמרן השלחן ערוך פסק שצריך להמתין שש שעות בין בשר לגבינה, מכל מקום מכיון שיש כמה שיטות בדברי הפוסקים בזה, ובפרט מאחר והוא איסור מדרבנן, ואינו איסור מן התורה, בנידון זה לכל הדעות יש להתיר לטעום כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.

ומרן זצ"ל חיזק את הדברים בסברות נכונות, והעלה להלכה שכן הדין גם לגבי מי שטעה בתענית, ובירך על המאכל, שעליו לטעום מעט מן המאכל, ולאחר מכן ימשיך את התענית עד הלילה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה