הלכה ליום חמישי ה' טבת תשפ"ו 25 בדצמבר 2025

רחיצה ובגדי שבת

בגמרא במסכת שבת (דף כה:) מבואר, שיש מצוה להתרחץ לכבוד שבת, במים חמים, ואמרו שם בגמרא, אמר רב יהודה אמר רב, כך היה מנהגו של רבי יהודה בנו של רבי אלעאי: בערב שבת, היו מביאים לו עריבה (כמו בריכה, גיגית) מלאה מים חמים, והיה רוחץ בה פניו ידיו ורגליו, ומתעטף בסדינים, ודומה למלאך ה' צבאות.

וכן מבואר במדרש רבה (פרשה לד אות ג), על הפסוק "גומל נפשו איש חסד", שקראו את הפסוק הזה על הלל הזקן, שבשעה שנפרד מתלמידיו, אמר להם, "אני הולך לעשות מצוה", הלך ורחץ בבית המרחץ. אמרו לו תלמידיו, וכי זו מצוה היא? אמר להם, כן. כי הרי אייקונין (כמו אייקון, כמו פסל שעושים בדמות פרצופו של המלך, לכבודו), שמעמידים אותו בבתי טרטיאות (במקומות הכינוס של השרים), הרי הפקיד שממונה עליהם רוחץ וממרק את פסל המלך, והמלך משלם לו עבור מעשיו. ואם כן, אני, אמר הלל הזקן, שנבראתי בצלם אלוקים, על אחת כמה וכמה! וכתב רב אחאי גאון (שהיה בזמן הגאונים, סמוך לזמן הגמרא), בספר ה"שאילתות", שהמעשה הזה היה בערב שבת, ולכן היתה מצוה גדולה לרחוץ לכבוד שבת קודש.

ולפיכך כתבו רבותינו הראשונים (שהובאו בספר חזון עובדיה חלק ראשון עמוד כה), שמצוה לרחוץ לכבוד שבת, ומצוה להתעטף בבגדים נאים לכבוד שבת.

וכן פסק רבינו הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת) בזו הלשון: איזהו כבוד שבת? זה מה שאמרו חכמים, שמצוה על האדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת, מפני כבוד השבת, ואחר כך מתעטף בטלית (בגד) נאה, ומיחל להקבלת פני השבת".

וכתב המשנה ברורה (סימן רס), שאפילו תלמיד חכם שתורתו אומנותו, עליו לבטל מלימודו בערב שבת כדי לקיים רחיצה בחמין.

וכן היה מנהגו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מקפיד ומהדר לרחוץ וללבוש בגדים נאים לכבוד שבת. אף על פי שלא היה מבטל מלימודו כלל.

ומעשה היה כשהיה מרן זצ"ל צעיר לימים, שהיה הולך בכל יום שישי לבית הכנסת לעסוק בתורה, מתפילת שחרית ועד סמוך לכניסת השבת. (פעם שמעתי מפיו שאמר: "הייתי לוקח איתי איזה בננה אחת כדי שיהיה לי מה לאכול"). ופעם, היה זה בעזרת הנשים של בית הכנסת שושנים לדוד בירושלים, ומרן זצ"ל עסק שם בתורה יחד עם ידידו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, (וכמדומני שהיו מתפללים שם תפילת מנחה בערב שבת בשעה מוקדמת). כאשר ראה רבי בן ציון שהשבת ממשמשת ובאה, אמר למרן זצ"ל, שעליהם ללכת להתרחץ לכבוד שבת. אך מרן שהיה טרוד מאד ושקוע בלימודו, השיב לו, לך אתה, ואני אצא "עוד כמה דקות". למעשה, מרן זצ"ל כלל לא שם לב שהשבת נכנסת, והמשיך בלימודו, ומרוב עייפותו, נרדם.

הציבור הגיעו, התפללו מנחה ואמרו קבלת שבת. אך מרן, לא שמע שהציבור נכנסו, עד שיצאו, ולאחר שיצאו כולם, בשעה מאוחרת, התעורר מרן וראה שהוא בבית הכנסת, ובבגדי חול, והבין מה שקרה, ודפק על דלתות בית הכנסת, עד שקראו לגבאים ש"ישחררו" אותו לביתו. ואת המעשה הזה היה מזכיר הגאון רבי בן ציון, להורות עד כמה מרן זצ"ל היה מיוחד בשקידתו בתורה, עד שלא היה שם לבו לשום דבר מחוץ ללימודו. 

ולסיכום: מצוה לרחוץ במים חמים ביום שישי לפני שבת. ומצוה ללבוש בגדים נאים ומיוחדים לכבוד שבת. ומצוה זו, היא אפילו לאדם שעוסק כל הזמן בתורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הדגש הוא על רחיצת פניו ורגליו, או לכתחילה כל גופו? ח' טבת תשפ"ו / 28 בדצמבר 2025

לכתחילה, כל גופו, בפרט בזמנינו שזה דבר קל. בדורות הקודמים לא תמיד זה היה פשוט כל כך. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה