הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשס"ה 28 ביולי 2005

תפילין של אשכנזים לספרדים

ביום שני י"א בתמוז תשס"ה כתבנו אודות השינוי בצורת האותיות שבין המסורת של האשכנזים והספרדים, שדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, על פי דברי הפוסקים, שאין בזה כדי לפסול כלל, כי מסורת האותיות בין של האשכנזים ובין של הספרדים, יסודתה בהררי קודש, ואלו ואלו דברי אלהים חיים, וכמו שכתב מרן החיד"א בשם רבינו האר"י ז"ל, שיש סתרי תורה בצורת האותיות השונות של האשכנזים והספרדים.

ועל פי זה כתבנו שספרדים יכולים לעלות לספר תורה של אשכנזים, וכן להיפך, וכתבנו שהוא הדין גם לגבי מזוזות וגם לגבי תפילין, שאם אין לספרדי תפילין ומזוזות שנכתבו על פי מסורת אבותיו, יכול להשתמש בתפילין ומזוזות של אשכנזים, והוא הדין להיפך.

אולם כל מה שכתבנו שאין פסול בתפילין של אשכנזי לספרדי, היינו דווקא מצד השינויים שיש בצורת האותיות, שאין בהם כדי לפסול התפילין כלל, אבל באמת, רבים מאחינו האשכנזים נוהגים שיש אצלם שינויים בסדר הפרשיות של התפילין, ובשינויים אלו יש כדי לפסול את התפילין לדעת מרן השולחן ערוך, וכך פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שתפילין של אשכנזים פסולים לספרדים אלא אם כן נתברר לנו שסדר הפרשיות הוא כפי דעת מרן ז"ל.

ומכיון שבמסגרת זו, לא נוכל להרחיב בהסבר השיטות בענין כתיבת הפרשיות, יש לדעת שרוב מוחלט של התפילין שכותבים סופרים אשכנזים, הם אינם כדעת מרן השולחן ערוך, וספרדי אינו יכול להניחם ולצאת ידי חובה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה