הלכה ליום חמישי י"ד תמוז תשפ"ה 10 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של

חיילי צה"ל מגדוד נצח יהודה ז"ל

שנהרגו על משמרתם במלחמה בעזה
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
ה' יתברך ינחם את המשפחות היקרות מיגונם
ונזכה לראותם במהרה בגאולה השלימה ותחית המתים
במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרק שירה

שאלה: האם נכון הדבר שיש ענין לומר פרק שירה בכל יום?

תשובה: "פרק שירה", הוא קדמון מאד, ויש אומרים שיסודו הוא מדוד המלך עליו השלום. ויש בו סודות ורזי דרזין, וגם חוברו עליו כמה חיבורים ופירושים נעימים ויפים. והוא נחשב "ברייתא", כמו ספר הזוהר הקדוש והמדרשים ושאר הברייתות שיש בידינו. ויש סידורים שהוא מודפס בתוכם.

ויש במדרשים בשם רבי אליעזר, שכל מי שעוסק  בפרק שירה בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. וכל האומר פרק שירה בעולם הזה זוכה לאומרו לעולם הבא. וכן אמרו, שתלמודו מתקיים בידו. אולם מרן השלחן ערוך והפוסקים המפורסמים לא קבעו אמירת פרק שירה בכל יום כלל וכלל.

ובספר דרך חכמה כתב, "מנהגינו לומר פרק שירה בכל יום". והביא דברי רבותינו בשבח אמירת פרק שירה. אולם האליה רבה (סימן א ס"ק יד), כתב להעיר על דבריו, שמדברי רבותינו משמע שאין צורך לומר את כל פרק שירה בכל יום, אלא לעסוק בפרק זה בכל יום. וכתב שיש נוהגים לחלק אותו לשבעת ימי השבוע.

והרב המבי"ט, רבינו משה בן יוסף מטראני, שהיה חברו של מרן הבית יוסף, כתב בספרו בית אלוקים, שרבותינו לא אמרו "לומר" שירה בכל יום, אלא אמרו "כל העוסק בפרק שירה בכל יום", ומשמע מדבריהם שיש לעסוק ממש בפרק שירה, ומשמעות הדברים היא, שיבין העוסק את עניני הדברים וכוונתם כדי להפיק מהם מוסר. ודבר זה הוא מעט קשה לנהוג בו בכל יום.

ואיך שיהיה, כדאי מאד הדבר, לכל הפחות מפעם לפעם, לקרוא בפרק שירה וכיוצא בו, כי הדברים מעוררים את הלב לאהבת הבורא יתברך שמו, ומבעירים אש שלהבת יה של הקשר בין ישראל ובין אביהם שבשמים.

ולכל הדיברות, הדבר החשוב ביותר בחיי היהודים הוא, לקיים את המצוות בשלימות, ולעסוק בדברי תורה בכל יום, ועצם החשיבות של עסק התורה, היא גבוהה בלי תכלית, ואין למעלה ממנה, ולכן, אף שיש סגולות באמירת דברים מסויימים, בכל זאת, יש לזכור את העיקר, שהתכלית היא לעסוק בדברי תורה.

ומרן רבינו הסבא זצ"ל, לא ראינו שנהג באמירת פרק שירה בכל יום, כי היה עוסק בתורה ממש כל היום כולו, ולא היה מאבד אפילו רגע אחד.

אבל למעשה, נכון הדבר שיש סגולה ויפה הדבר לקרוא פרק שירה, אנשים ונשים, אולם כאמור, מי שהוא עוסק בתורה, לא נכון הדבר שיבטל מזמן הלימוד שלו, בהלכה, כדי לקרוא בפרק שירה, אלא אם כן הוא מוסיף על זמן הלימוד, וקורא גם לימודים כגון אלו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה