הלכה ליום רביעי י' כסלו תשפ"ה 11 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמרית בת שפרה עופרה

הוקדש על ידי

פלוני

גזל מקופת חולים – מעשה שהיה

שאלה: האם מותר לשנות מן האמת בהצהרה עבור קופת חולים, כדי לקבל הטבה כספית עבור אדם שאינו מבוטח בקופה?

תשובה: קופת חולים, היא הנותנת שירותים רפואיים לציבור שמבוטח דרכה. וכאשר מטופל מקבל החזר או מימון כספי מכספי הקופה, סכום זה נחסר בפועל מהרווחים של הקופה.

לפיכך, הדבר ברור, שאסור בהחלט לשנות מן האמת או להצהיר תצהיר שאינו מדוייק לקופת חולים, כדי לקבל הטבה ממונית, ושייך בזה איסור גזילה ממש.

וכן אם קופת חולים נותנת "הטבה" למבוטחים שלה, לדוגמא בקניית מסגרת למשקפיים במחיר מופחת, אסור בהחלט להציג את הדברים כאילו אדם המבוטח בקופה קנה את המשקפיים, כדי להעביר את ההטבה לאדם אחר שאינו מבוטח בקופה, ויש בזה גם איסור שקר, וגם גזל.

ובשו"ת משנה הלכות (חי"ז סימן קנו), הובאה בזה שאלה, אודות יולדת, שהילד שנולד לה נזקק לאישפוז במשך כמה ימים לאחר הלידה. לכן עשה לה הרופא "טובה", ורשם שגם לאם יש איזו בעיה רפואית, שדורשת את המשך האישפוז שלה. וכך נשארה האם עם בנה למשך יומיים נוספים, עד ששוחררו שניהם מבית החולים. ונשאל הגאון המחבר זצ"ל, האם הדבר מותר?

והשיב הגאון המחבר, שלכאורה נראה, שעל האם, להחזיר לחברת הביטוח שמימנה את האישפוז הנוסף, את כל הוצאות האישפוז. וזאת משום, שהחובות של החברה המבטחת כלפי המבוטח, היא אך ורק על פי ההסכמים ביניהם, וכאשר האם הוסיפה לחינם ימי אישפוז נוספים, היא רימתה את חברת הביטוח, ונטלה כספים שלא מגיעים לה. והחמיר בדבר מאד. (אף שבנידון שלו השיב בסופו של דבר שאין על האם חובת השבה, מחמת כמה נימוקים). ובסיכום דבריו כתב, שאסור בהחלט לגזול כספים מחברות הביטוח, בין אם הן של יהודים ובין אם הן של גויים.

ומעשה אמיתי אירע לאחרונה בענין זה, וראוי לספרו:
לפני תקופה מסויימת, חלה אדם אחד במחלה קשה, ובכל תקופת הטיפולים במחלה, היה עליו להשיג התחייבויות שונות מקופת החולים ומגופים נוספים, שיסייעו לו במימון כל התרופות והטיפולים בבית החולים.

והנה אירע לו לחולה, שהכיר אשה אחת, ושמה מרת הדס יפרח שתחיה, (לבית משפחת דבדה), שעבדה בעת ההיא בקופת החולים בה מבוטח החולה. ומאחר והיא היתה ידועה בכך שמסייעת לכל פונה, סייעה גם לו בכל הנדרש, בהשגת האישורים המתאימים. ובזריזות ובחכמה, השכילה למנוע מאותו חולה הרבה עגמת נפש. אך מאת ה', בחלוף הזמן, אותו אדם נפטר לבית עולמו.

בתוך ימי השבעה, ראתה הגב' יפרח בחלומה, שאותו נפטר פונה אליה, ופניו עצובות מאד. שאלה אותו: מדוע פניך רעות? השיב לה: צריך להחזיר כסף! ובא להושיט לה מעות מידו. התעוררה, והנה חלום.

למחרת, שוב ראתה בחלומה את אותו המחזה כמה פעמים, עד שקמה בשעה ארבע לפנות בוקר, ואמרה לבעלה, שאינה יכולה לשאת את הדברים. החלה לברר, ובקופת חולים ראתה, שאותו אדם ביקר אצל רופא, בזמן שלא היה לו "ביטוח", ולכן הוא חייב בתשלום (לא גבוה בכלל) של סכום כסף. שילמה בעצמה את סכום הביקור, ומאז לא ראתה עוד את החלום.

ודברים כאלה אירעו כמה פעמים, ומהם נלמד, שאם על כל העוונות מועילה תשובה, הרי שעוון גזל קשה מכולם, שלא די בתשובה, אלא יש להשיב את הגזילה, ורק יחידים זוכים שמאפשרים להם מן השמים להתגלות למישהו בעולם הזה שיבוא לעזרתם. לכן יזהר כל אדם כל ימי חייו, שלא יגיע אליו ממון שלא מגיע לו על פי הדין, ובזה יזכה לחיי העולם הבא בשלום ובשלוה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה