הלכה ליום ראשון כ"א אב תשפ"ד 25 באוגוסט 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין סימן טוב ז״ל בן מאיר וחנה בלור

במלאות שבעה לפטירתו
רוחו תַּרְגִּיעַ בְּחֵלֶק הַיּוֹשְבִים בְּגַן עֵדְן וְנִשְמָתוֹ תִּתְעַדֵּן בַּטוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים וְתָשִיב בְּכָבוֹד מְנוּחָתוֹ וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמֹד לְגוֹרָלוֹ וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָלוֹם, וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יָבֹא שָלוֹם.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

לברך בחוף הים

שאלה: האם מותר לברך על מאכלים, כשאני עם בגד ים? והאם יש חילוק בין איש לאשה?

תשובה: אמנם מבואר בדברי רבותינו, שאסור לאדם לברך ולהוציא שם שמים מפיו כשהוא ערום. שנאמר "ולא יראה בך ערות דבר", וכן אסור לאדם לברך כשיש לפניו אדם אחר שאינו לבוש.

"בגד ים"
אולם לגבי בגד ים, מבואר בגמרא במסכת ברכות (כד.), שבמצב כזה שאדם לבוש בבגד כמו "בגד ים", מותר לו לברך. וכמובן שצריך שיהיה לו כיפה או כיסוי אחר על ראשו, כי אסור לאיש להזכיר שם שמים בלי כיסוי ראש כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן רו).

ולגבי אשה, גם כן מבואר בגמרא, שמותר לה לברך בלבוש כזה שרגילים בו על חוף הים, (ובלבד שתהיה מכוסה מלפניה, ומאחריה כפי שהיא מכוסה כשהיא יושבת), ואין בדבר איסור.

למדנו אם כן, שבין לאיש ובין לאשה מותר לברך למרות שהם לא לבושים בצניעות.

לברך לפני אדם שלבוש ב"בגד ים"
אולם יש חילוק בענין זה, לגבי אדם שבא לברך, והוא רואה לפניו אדם אחר שלא לבוש בצניעות. שאז הדין הוא, שאם הוא רואה איש אחר, שלבוש בבגד ים בלבד, מותר לברך לפניו, ואין בדבר שום איסור, בין אם המברך הוא איש, ובין אם היא אשה.

וכן אשה שרואה לפניה אשה אחרת שלבושה בבגד ים, מותר לה לברך לפניה. אבל איש, שרואה לפניו אשה שאינה צנועה, ואינה לבושה כהלכה, אסור לו לברך, ולא לומר שום דבר שבקדושה באופן כזה.

ואם אירע לאדם שהוא נקלע למקום שיש שם נשים שלא לבושות בצניעות, כגון בשמחה משפחתית וכדומה, והוא צריך לברך על איזה מאכל, עליו לעצום את עיניו, וכך יוכל לברך.

קדושים תהיו
וכמעט מיותר לציין, שהליכה לחוף הים, בזמן שיש שם נשים שלבושות בבגד ים, הוא איסור חמור ביותר, וכבר אמרו רבותינו (ברכות סא.), כל מי שהולך אחרי אשה שעוברת בנהר, אין לו חלק לעולם הבא. וכנגד זה, מי שעוצם עיניו ואינו הולך למקומות כאלה, יזכה לראות מלך ביופיו, משיח צדקינו שיתגלה עלינו במהרה. (מד"ר פרשת וירא).

לסיכום: בין איש ובין אשה, מותר להם לברך עם "בגד ים" (והכוונה לגבי אשה, שהיא מכוסה כפי שהיא מכוסה כשהיא יושבת). ואיש שרואה אשה שאינה לבושה בצניעות, אסור לו לברך כשהוא רואה אותה, אלא יעצום עיניו ויברך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה