הלכה ליום חמישי כ"ד אייר תשפ"א 6 במאי 2021

צדקה בשביל שיתרפא בני

שאלה: האם מותר לתת סכום כסף לצדקה בשביל שיתרפא איזה אדם או בשביל בקשה אחרת, או שלא נכון לעשות כן מפני שהמעשה לא נעשה לשם שמים אלא לצורך פרטי?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (דף ח.) אמרו רבותינו, האומר (הנני נותן) "סלע (סכום כסף) זה לצדקה בשביל שיחיה בני", הרי זה צדיק גמור. כלומר, אדם שנותן צדקה, ואומר בפירוש, שהוא נותן את הצדקה כדי שבנו יחיה, הרי זה צדיק גמור, ואין שום פגם במה שהוא עושה.

ובגמרא במסכת בבא בתרא (דף י ע"ב) אמרו, שהצדקה שעושים מלכי אומות העולם, אינם עושים אותה אלא לצורך עצמם, ולא לשם שמים. וכמו שנאמר בספר עזרא, שהיה המלך נותן צדקה כדי שיטיב ה' לו ולבניו. והקשו על כך בגמרא, שלכאורה אין חסרון בכך שנותנים צדקה למען מטרה אישית, שהרי למדנו, שהנותן צדקה "בשביל שיחיה בני" הרי זה צדיק גמור. והסבירו בגמרא, שיש חילוק בין רוב ישראל למלכי אומות העולם, כי ישראל, כשנותנים צדקה, מתכוונים על כל פנים גם לשם שמים. שהרי אדם התורם צדקה על מנת שיתרפא קרובו החולה, ואותו קרוב בכל זאת נפטר לבית עולמו, אותו אדם שנתן את הצדקה, אינו מתחרט על כך, אלא מקבל בהכנעה את גזירת ה'. מה שאין כן אצל מלכי הגויים שהוזכרו בגמרא, שהיו מצפים לטובה שיתן להם ה', ואילו היו יודעים שה' לא שמע לתפילתם כאן בעולם הזה, היו מתחרטים על כך שנתנו צדקה.

ומבואר אם כן בגמרא שאין כל חשש בכך שאדם נותן סכום כסף לצדקה בשביל שיתרפא בנו, שהרי על כל פנים הוא מתכוין לתת צדקה גם אם חלילה לא יתרפא בנו, ורק הוא מבקש שזכות נתינת הצדקה תעמוד לרפואת בנו, אך זאת בלי קשר לעצם הסכמתו לתת סכום כסף לצדקה, מפני שהיא מצוה גדולה.

וכן פירש רש"י בסוגיא בפסחים, שאין אנו אומרים שהואיל נותן כספו לצדקה בשביל שיחיה בנו, אם כן נחשב לו המעשה שלא לשם שמים, אלא אומרים אנו שקיים בזה מצות צדקה שציוהו בוראו לעשות צדקה, ומתכוין הוא גם להנאת עצמו שיחיה בנו.

ומכאן הוכיח מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שכל מעשה שאדם עושה לשם שמים, ומעורבת בכונתו גם כוונה אחרת להנאת עצמו, וכגון מי שאוכל בשבת לכבוד שבת קודש ובכדי לענג את השבת, לקיים מצות בוראו, אך הוא מתכוין גם להנאת עצמו, אין אנו אומרים לו שמעשיו אינם לשם שמים, שהואיל ובכוונתו מעורבת גם כוונה לשם שמים, הרי זה נחשב שעושה לשם שמים ושכרו בשמים גדול. וכן כתבו עוד רבים מרבותינו הפוסקים.

ומכאן גם השלכה הלכתית מרחיקת לכת עוד יותר, לענין מצות "יבום", שהיא מצות עשה מן התורה, למי שמת אחיו בלא בנים או בנות, והשאיר אחריו אלמנה המוכנה להנשא לאותו אח בכדי להקים שם לבעלה שנפטר, וגם האח מוכן לעשות כן (כמו שקרה פעמים רבות גם בדורות האחרונים), מבואר בגמרא במסכת יבמות (לט:), שאבא שאול סובר, שאם אין האח מתכוין לשם שמים, אלא הוא רוצה לישא את אשת אחיו מפני יופיה או מפני עושרה וכיוצא בזה, הרי אסור לו לייבם את אשת אחיו, שלא התירה התורה את אשת אחיו, אלא אם הוא מכוין לשם שמים, אבל אם הוא מתכוין לשם דבר אחר, הרי היא אסורה עליו באיסור חמור.

והנה הדבר נפוץ מאד, שאומר אחיו של הנפטר, שהגם שאינו מכוין אך ורק לשם שמים, מכל מקום מעורבת בכוונתו גם כוונה לשם שמים לקיים את מצות ה' יתברך להקים שם לאחיו הנפטר, ויש לדון אם נחשב הדבר שהוא מכוין לשם שמים אם לאו. ולאור האמור נראה להוכיח שכל שמעורבת בכוונה גם כוונה לשם שמים, הרי דינו של זה כמי שמכוין לשם שמים, ואנו ממליצים לו לקיים מצות ייבום, לישא את אשת אחיו, להקים שם לאחיו לעולם, וכדעת מרן השלחן ערוך.

ולסיכום, מותר לאדם לתת צדקה בכדי שיתרפא קרובו וכיוצא בזה, שהרי הוא מכוין גם לשם שמים, לקיים מצות בוראו. וכן הדין בכל מצוה שהוא מכוין בה גם להנאתו. ומי שמכוין רק לשם שמים, הרי זו מצוה מן המובחר ביותר, שכל מעשיו לשם ה' לריח ניחוח, והמה הרצויים ביותר לפני ה' יתברך.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב, במקרה זה שאדם נותן צדקה לרפואת מישהו, שכר המצווה נשאר אצל נותן הצדקה ? או שזה הולך לחולה. כ"א אלול תשפ"א / 29 באוגוסט 2021

מפורש בגמרא, שהשכר גם לזה שנותן את הצדקה, אלא שיש בזה זכות לאותו שנותן לרפואתו, אבל השכר לא נפגע. 

אז לכאורה לפי מרן מותר לאיש לייבם את אלמנתו של אחיו ולא חוששים שהוא נושא אותה לשם יופי או תאווה? כ"ד אייר תשפ"א / 6 במאי 2021

נכון, זו דעת מרן השלחן ערוך. (כמובן, כשהיא יבמה, שאין לה ילדים, וכשהיא רוצה בכך).

בנוגע לברכת המזון. האם מותר לעשות בעל פה? או שעדיף לקרוא מתוך סידור? מה הדין לגבי ברכת המזון כ"ד אייר תשפ"א / 6 במאי 2021

אפשר לברך בעל פה, אם הוא יודע אותה בעל פה, אבל עדיף מאד לברך מתוך סידור, ורבי ישראל אביחצרא (באבא סאלי) היה אומר, שמי שמברך מתוך סידור יזכה לפרנסה טובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה