הלכה ליום חמישי ט' טבת תשפ"ה 9 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יחזקאל מורדוך הלוי בן כתון ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ניסים מור הלוי

תפילת מנחה בעשרה בטבת

רבים שואלים, השנה, שיחול יום עשרה בטבת מחר, ביום שישי, כיצד יש לנהוג לגבי תפילת מנחה בערב שבת?

המנהג בכל ימות השנה
בדרך כלל בימי שישי, נוהגים להתפלל תפילת מנחה בבית הכנסת סמוך לשקיעת החמה, ולאחר מכן אומרים קבלת שבת, ולאחר מכן תפילת ערבית.

כאשר חלה תענית ביום שישי, יש שמעדיפים להקדים את תפילת המנחה, ולהתפלל בשעה מוקדמת, ולאחר מכן כולם חוזרים לביתם, ובאים לבית הכנסת לקראת ערב לקבלת שבת ולתפילת ערבית בלבד.

אולם יש לדעת שאין הדבר נכון לעשות כן. ונסביר את הדברים:

ברכת כהנים במנחה
בכל ימות החול, הכהנים, שמברכים את העם בברכת כהנים, אינם נושאים כפיהם אלא בתפילת שחרית, ולא בתפילת מנחה, מפני שברכת כהנים דומה לעבודה בבית המקדש, ואסור לכהנים לעבוד בבית המקדש כשהם שתויי יין, ולכן אסרו רבותינו באופן מוחלט לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה, מפני שרוב העם (בזמנם) שותים יין בסעודתם.

זו הסיבה שאין ברכת כהנים בתפילת מנחה.

מנחה של תענית
ובגמרא במסכת תענית (דף כו:), מבואר, שבזמנינו (כלומר, כבר בזמן הגמרא), נהגו הכהנים לשאת את כפיהם ולברך את העם בתפילת מנחה של התענית, מפני שבתעניות, הכהנים בלאו הכי לא אוכלים ולא שותים שום דבר, ואין חשש שיהיו שתויי יין. אך אף על פי כן, מבואר בגמרא שגזרו רבותינו שלא לשאת כפים גם ביום תענית, שמא יבואו לשאת את כפיהם בימים שאינם ימי תענית. ולכן ביום הכיפורים, הכהנים לא נושאים את כפיהם בתפילת מנחה. ורק בתפילת נעילה, שהיא ממש סמוכה לסוף היום, התירו חכמים לכהנים לברך את העם, שאין הדבר דומה לתפילת מנחה שבכל יום.

אולם בשאר התעניות, הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת מנחה, מפני שתפילת מנחה בתעניות, היתה בדרך כלל ממש סמוך לשקיעת החמה, ואז אין הדבר דומה לתפילת מנחה שבכל יום, וכפי לשון הגמרא: "כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי כפייהו, כתפילת נעילה דמיא", כלומר, כיון שהתפילה בתענית היא סמוכה לשקיעת החמה, ואז פורשים את כפיהם, דומה הדבר לברכת כהנים שאנו עושים בתפילת נעילה.

למדנו מן הדברים, שציבור שמתפללים תפילת מנחה בתענית בשעה מוקדמת, אין הכהנים רשאים לישא את כפיהם ולברך את הציבור. וכן כאשר חלה התענית ביום שישי, אם יקבעו את זמן תפילת מנחה לשעה מוקדמת, לא יוכלו הכהנים לברך את הציבור. ורק אם יקבעו את תפילת המנחה כפי שרגילים תמיד, סמוך לשקיעת החמה, אז יוכלו הכהנים, לברך את עמו ישראל באהבה.

הדין למעשה
לכן הנכון הוא לקבוע את זמן תפילת מנחה סמוך לשקיעה, (לא יותר מארבעים דקות קודם השקיעה), כדי שיוכלו הכהנים לברך, והעם להתברך. וכן פסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על התעניות (עמוד צג).

אבל כאשר חלה התענית בערב שבת, מנהג ירושלים להקדים להתפלל מנחה מוקדם, ולא יברכו ברכת כהנים. ובכל מקום יעשו כמנהגם, שאם מתפללים מוקדם, לא יברכו הכהנים, ואם מתפללים מאוחר, ישאו הכהנים את כפיהם כדין. 

וה' יהפוך לנו את כל הימים הללו לששון ולשמחה, ונראה במהרה בישועת ישראל, בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרב כתב אחרת לגבי מנחה. ראה עמוד קג ט' טבת תשפ"ד / 21 בדצמבר 2023

ישר כח, הערה נכונה מאד, שמרן זצ"ל כתב שמנהג ירושלים להתפלל בעוד היום גדול מפני כבוד השבת. אך מסתבר שאם בלאו הכי יסיימו ערבית בשעה מוקדמת ולא יתעכבו, עדיף להתפלל מאוחר כדי שלא יפסידו ברכת כהנים. ורק אם מאחרים את התפילה, אז יש להקדים את מנחה מפני כבוד השבת, שאם לא כן, מה כבוד השבת יש כאן שיתפללו מוקדם יותר? 

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה