הלכה ליום שני י"א תמוז תשפ"א 21 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו וסבנו היקר

נעים צדיק בן שמחה וצלח זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נטילת ידים בחדר בית המרחץ

שאלה: האם מותר ליטול ידים לסעודה בחדר האמבטיא או בבית הכסא?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן ד) פסק, שהיוצא מבית הכסא צריך נטילת ידים. ומרן החיד"א כתב, שהוא משום רוח רעה השורה על הידים, ושכן מבואר בזוהר הקדוש. ועל פי זה כתב שאפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו, מכל מקום, מיד בכניסתו שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו.

אלא שבבית המרחץ שלנו (אמבטיה) אין הדין כן, והנכנס לשם אינו צריך ליטול ידיו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן א) הביא ראיות רבות לדבר, ושכן מוכח ממה שאמרו בגמרא במסכת שבת (מא.) שמותר לשתות מהמים שהיו בתוך בית המרחץ. ואילו היה חשש "רוח רעה" בבית המרחץ, לא היו מתירים לשתות שם כלל, שהרי רוח רעה שורה על אוכלין ומשקין שנמצאים שם. אלא ודאי, בבית המרחץ אין רוח רעה כלל. ולכן גם אין מניעה ליטול שם ידים, ולנגבם מחוץ לחדר האמבטיה לאחר שיברך.

ובשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן כז), הביא מרן רבינו זצ"ל עוד סברא להקל בדבר, שכן חדרי האמבטיה שבזמנינו, אינם מיוחדים רק לרחיצת הגוף, אלא רגילים לעשות שם גם תשמישים אחרים, ומניחים שם דברים למשמרת. ומטעם זה אין זה בגדר מקום ששורה בו רוח רעה. והביא ראיות לדבריו.

וכל זה בחדר אמבטיה שאין שם שירותים. אבל כשיש שם שירותים, אין להתיר ליטול שם ידים, אלא אם כן בשעת הדחק. ואף על פי שיש פוסקים שסוברים שחדרי שירותים של זמנינו אין להם דין בית הכסא משום שהם נקיים תמיד, מכל מקום לכתחילה יש להחמיר בזה, שלא ליטול ידים שם, ורק כשאין לו מקום אחר לנטילת ידים, יכול להקל ליטול ידים אף בבית הכסא, ויברך על נטילת ידים בחוץ לפני הניגוב.

ולסיכום: חדר אמבטיה שאין שם שירותים, מותר ליטול בתוכו ידים. ויברך על הנטילה בצאתו משם לפני שינגב. ואם יש שם שירותים, לא יטול שם את ידיו. ורק בשעת הדחק שאין כשאין אפשרות אחרת, רשאים ליטול שם ידים, הן לסעודה והן לנטילת הבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה,
יש לי שתי שאלות:
1. האם צריך ליטול ידיים אחרי המקלחת?
2. האם צריך ליטול ידיים או להכניסם מתחת לברז לסירוגין, כל פעם אחרי שנכנסים לבית הכיסא כלומר גם אם לא לשם עשיית צרכים, למשל: לקחת נייר או משהו אחר? י"א אייר תשפ"ג / 2 במאי 2023

מכיון שכאשר מתקלחים, נוגעים במקומות שהם מכוסים בדרך כלל, יש ליטול או לכל הפחות לשטוף לאחר מכן את הידיים.

לגבי בית הכסא, מעיקר הדין די בשטיפה פעם אחת, וטוב להחמיר שלוש פעמים כמו שכתבת, ואין חילוק אם נכנס לשם סתם או לעשות צרכיו. 

שלום, ותודה רבה רבה על דברי התורה והתשובות המחכימות. חזקו ואמצו.
רציתי לשאול, האם מותר גם לברך על הנטילה בחדר האמבטיה (כשאין בו שירותים) ? י"א תמוז תשפ"א / 21 ביוני 2021

תזכה למצוות. אי אפשר לברך בחדר האמבטיה, יטול שם את ידיו, יצא, יברך וינגב את ידיו. 

נכתב שאדם שנכנס לבית הכסא אפילו אם לא עשה צרכיו צריך ליטול ידיו.
ע"פ המשתמע נטילה זו אינה משום נקיות, שהרי לא התפנה, אלא אנחנו חוששים לרוח רעה שנמצאת תדיר בבית כסא.
כלומר, בין אם עשה צרכיו ובין אם לא עשה צרכיו - מדובר באותה רוח רעה ולכן אנו נוטלים / שוטפים ידיים ביציאתנו מבית הכסא.
אם כך, מדוע לאחר עשיית צרכים אנחנו רוצים להחמיר לסירוגין 3 פעמים (וכפי שהיה נוהג מרן זצ"ל וחכם שלום הכהן והרב מצליח כפי שהבאתם בהלכה יומית בעבר), אבל לאחר כניסה לבית הכסא ללא עשיית צרכים אנחנו לא רוצים להחמיר 3 פעמים לסירוגין? (כתב בנו של מרן בספר הלכה ברורה שדי בנטילה פעם אחת).
הרי אם מדובר באותה רוח רעה ששורה תמיד בבית הכסא, אז למה יש חילוק בין אם עשה צרכים או לא עשה צרכים?
תודה רבה כ' ניסן תשפ"א / 2 באפריל 2021

אין הפרש ביניהם. גם לאחר כניסה לבית הכסא שלא עשה צרכיו, טוב ליטול ג' פעמים, אך אין זה מעיקר הדין. תבורך, חג כשר ושמח,

מה הדין בחדר שירותים או חדר אמבטיה שיש שם שירותים אך האסלה סגורה עם הכיסוי שלה, לגבי :
א) אם מותר להרהר שם בדברי תורה
ב) הנכנס לשם לא להתפנות, האם כשיוצא צריך ליטול ידיו
ג) האם אפשר ליטול ידיים שם ? ט"ו תמוז תשע"ט / 18 ביולי 2019

אסור להרהר שם בדברי תורה.

הנכנס לשם צריך לשטוף את ידיו אחר כך.

אין ליטול שם ידיים. ואם אין לו אפשרות אחרת, יטול שם ידיים וינגבם בחוץ.

אם אדם נכנס לחדר אמבטיה שיש בו גם שירותים, אך הוא לא התפנה/ לא התרחץ, האם עדיין הוא צריך ליטול את ידיו? א' שבט תשע"ט / 7 בינואר 2019

צריך ליטול ידיים

ומה הדין אם קטנים עושים לעיתים צרכיהם בתוך האמבטיה, כאשר מתקלחים שם (ולעיתים אף גדולים מטילים שם מימיהם, בזמן שמתקלחים)? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

מקום שאנשים עושים שם את צרכיהם, אינו נחשב למקום שיש בו רוח רעה. אלא אם הוא מיוחד לכך. ולכן בית הכסא, אפילו אם מעולם לא נכנס אדם אליו, הרי הוא מקום שאסור להזכיר בו דברים שבקדושה, ושורה שם רוח טומאה, שכל מאכל שנכנס לשם אסור לאכלו וכיוצא בזה. מה שאין כן בית המרחץ, שאפילו אם קורה לעתים שיש מי שעושה שם את צרכיו, מכל מקום אין זה בית הכסא, ואין שם רוח רעה, ומותר ליטול שם נטילת ידיים, ולברך בחוץ.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה