הלכה ליום שישי י"א תשרי תשפ"ו 3 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור אבי מורי

מרדכי בן רחל, ולרפואת אימי נורית בת אליס

וגם לרפואת יעל בת שמחה וראובן בן רבקה, לימור בת נורית,יורם בן רחל אסתר בת אליס, בשאר כל חולי עמו ישראל וכל הישועות. וגם לשמואל בן נורית ושירלי בת יעל לזרע קיימא וכל הישועות ולאוריה בת שירלי לכל הישועות

הוקדש על ידי

שמואל

פרשת האזינו – לידת מרן זצ"ל

מאמרו של הרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

אנו עומדים בימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות, ונאמר דברים הנוגעים לימים הללו.

בפרשת השבוע אמר משה רבינו עליו השלום: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי", ופירשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), שביקש משה שיאזינו השמים והארץ, והם יהיו עדים שמשה התרה בעם ישראל, שאם יקיימו את התורה, ישפיעו להם טובה וברכה, כמו שנאמר: "הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם", ואם חס ושלום לא יקיימו את התורה, אז יקויים בהם: "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ".

ומתי התרה משה בעם ישראל? בפרשות הקודמות, בפרשת כי תבוא ובפרשת נצבים. שם מוזכרים הברכות והקללות, שבהם התרה משה את ישראל לבל יעזבו את התורה הקדושה.

והנה בפרשת נצבים נאמר: "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ". ואחר כך נאמר שוב: "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'". ועלינו להבין, מדוע חוזרת התורה פעמיים להזכיר שנשוב בתשובה?

הסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יש שני סוגים של תשובה. יש תשובה מיראה, ויש תשובה מאהבה. כאשר אדם מישראל שומע את כל הברכות והקללות, הוא חוזר בתשובה, אך זו תשובה מיראה, הוא מפחד מהקדוש ברוך, ירא מן העונשים הנוראים שמוזכרים בתורה, ולכן חוזר בתשובה.

אבל לאחר מכן, אדם עולה ומתעלה, הוא מתקרב לה', לא מפני שהוא מפחד, אלא מתוך אהבתו להקדוש ברוך הוא ישתבח שמו. אדם יתבונן, כמה חסדים טובים גמל לו ה' יתברך. הנה ישנם הרבה אנשים גיבורים וחזקים, ובלכתם ברחוב העיר, לפתע נפלו, "המה כרעו ונפלו", וכאשר הוזעקו אנשי ההצלה אליהם, לא נותרה להם שום אפשרות לעזור עוד. ואילו אנו ברוך ה' חיים, עלינו להודות לה' יתברך, על כך נאמר, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ", כמו שפירשו רבותינו, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא! אדם יתבונן, כמה טוב יש בעולם, "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי", ואז הוא מתעורר לאהוב את ה' יתברך, שהוא טוב ומטיב לרעים ולטובים, וכך הוא נעשה ראוי לשוב בתשובה מאהבה, שאין כמעלתה, שהרי בזכות תשובה מאהבה, הופכות העוונות להיות זכויות!

לכן נכפלו הדברים פעמיים, בפעם הראשונה, ישנה תשובה מיראה, לאחר מכן תשובה מאהבה, ואי אפשר שיחזור אדם בתשובה מאהבה, אם לא שקודם לכן הגיע למדרגה שיחזור בתשובה מיראה, שהרי הדבר דומה למדרגות הסולם, שאם ינסה אדם לקפוץ ולדלג מדרגות, בהכרח הוא יפול, אלא עליו לעלות מדרגה אחר מדרגה, וכך זוכה לתשובה מאהבה, ואז הקדוש ברוך הוא רואה את אהבתו אליו, ומהפך לו את העבירות לזכויות, ושומע תפלתו.

אך מהו הדבר המועיל ביותר להביא את האדם לאהבת ה'? הנביא אומר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". ומהם הדברים שיש לקחת? אלו דברי תורה! אדם שלומד תורה, שומע דברי תורה, לבו מתעורר לאהבת ה'. אלו דבריו של מרן זצ"ל.

בימים הללו, לאחר שעברנו בסיעתא דשמיא את הימים הנוראים, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים, זכינו לעמוד ולבקש מה', "קדשנו בקדושתך", ולשוב בתשובה. אך בימים הנוראים, התשובה באה מתוך לחץ ואימה, אדם דואג, הוא מפחד מה יהיה עליו ועל בני ביתו, הוא חרד לקראת הבאות, לכן הוא משתדל לשוב בתשובה לפני ה', ומתחנן לפניו שיסלח ויטיב לו.

אך עתה, לקראת חג הסוכות, "זמן שמחתינו", הנפש רגועה, אדם יוצא מדירת קבע לשבת בדירת עראי, הוא יושב בצל השכינה, "צלא דמהמנותא", ואז הוא מצווה ביתר שאת למלא את לבו בשמחה, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", ומתוך ריבוי הטובה והשמחה, עליו להתבונן, מה רבו חסדי ה' עלינו, וכאשר באותה השעה, בזמן שהנפש מתעוררת לרגשות הללו, הוא מקבל על עצמו תוספת חיזוק בעבודת ה', או על כל פנים הוא מתחזק, ביתר שאת, לעמוד בדברים אותם קיבל עליו כבר, הרי אז הוא זוכה למעלה הנשגבה של תשובה מאהבה! וכשם שהוא מתעורר לאהבת ה', גם מן השמים מתעוררת אהבה כלפיו, נעשה האדם אהוב לה', כי הוא מלכינו ואנו עמו וצאן מרעיתו, היום אם בקולו תשמעו!

אהבה כזו לה' יתברך, ראינו אצל מרן הסבא זצ"ל, שמחר, בביום השבת, הוא יום י"ב בתשרי, בו הופיעה נשמתו בעולם, איך שהיה הרב זצ"ל יושב ושוקד על תלמודו בדבקות ובאהבה גדולה! שמעתי מדודי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שפעם אחת, בימי חודש אלול, חזר מרן זצ"ל בשעה מאוחרת לביתו לאחר שבמשך כמעט כל היום הוא הסתובב ברחבי הארץ לזכות את הרבים בדברי תורה. הרבנית ע"ה, היתה רגילה תמיד להמתין לו, וכאשר הוא היה מגיע, היתה מחממת עבורו את ארוחתו, והוא היה אוכל, ולאחר מכן חוזר לתלמודו. אך בלילה ההוא, הרבנית היתה טרודה בשיחת טלפון, וכלל לא שמה לב שהרב נכנס הביתה. הרב נכנס למטבח, וראה שאין אוכל, מיד פנה לחדר תלמודו, וישב ועסק בתורה. לאחר כמה רגעים, הבחינה בו הרבנית, ומיד הפצירה בו לקום למטבח כדי לאכול. השיב לה הרב, "עוד כמה דקות"! "עוד חמש דקות", עד שהרבנית היתה עייפה מאד, אמרה לו: "האוכל על השלחן"!, השיב לה הרב: "עוד כמה דקות אבוא לאכול". ופנתה הרבנית לחדרה.

לפנות בוקר, הבחינה הרבנית שהרב לא ישן, קמה, וראתה את האוכל מונח על השלחן. פנתה אליו ואמרה לו, הרי האוכל עדיין על השלחן, מדוע לא באת לאכול? השיב לה, אמרתי לך, אני כבר בא, כמה דקות...

אמרו עליו, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי עובדיה יוסף את התורה, בוז יבוזו לו!

שבת שלום ומבורך, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה