הלכה ליום שישי י"ב אלול תשפ"ה 5 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב שמש בן תופחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו שיחיו

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של חודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש של חשבון נפש, תשובה ומעשים טובים.

בפרשת השבוע נקרא: "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקך בידך ושבית שביו". ודרשו רבותינו, "במלחמת היצר דברה תורה", דהיינו המלחמה הפרטית שיש לכל אדם בלבו נגד היצר הרע הבא להכשילו במעשה עברות ובמדות הרעות. ולכן כתבה זאת התורה בלשון יחיד, "כי תצא" ולא בלשון רבים "כי תצאו". 

ישנם בני אדם החושבים כי די להם בכך שאינם עושים רע לזולת, וכי אין צורך בקיום המצוות בקום ועשה. על אנשים אלה מובא בספר "אבותינו ספרו לנו" מעשה מאלף מהגאון הרב יוסף הכהן סיסו זצ״ל, סגן ראש הרבנים בתוניס, אודות רב גדול שהגיע לעיר אחת שתושביה לא שמרו תורה ומצוות, וביקש לעמוד על טיבם של אנשי העיר. עמד בככר העיר ושאל את היהודי הראשון שנקרא בדרכו, מה מצב שמירת המצוות ולימוד התורה בעיר? ענה לו היהודי, רבי! השבח לבורא עולם בני העיר יראים ושלמים, אין בהם רוצח ושודד, גנב או גזלן, אין נוכלים ורמאים, אם כל היהודים בעולם היו כמו יהודי העיר הזאת, משיחן של ישראל כבר היה בא!

שמחתני בדבריך, ענה לו הרב, אך מה מצב יהודי העיר בשמירת השבת, תפילות, למוד תורה, כשרות, טהרה וחינוך? נבוך הלה וגימגם, למה לקטרג כבוד הרב? דיינו בכך שהם נמנעים מגניבה וגזל וסרים מרע, מה ידרוש הרב מעבר לכך?! הבין הרב את רוע המצב וחשב איך ללמד את בני העיר לקח ולפקוח את עיניהם, כי לא די ב"סור מרע" וצריך גם "עשה טוב", בקיום התורה והמצוות.

בעודו הולך בדרך, ראה בצד הדרך נבלת חמור מת. פנה למשמשו ובקש ממנו לקנות לו אריג המשמש לתכריכי מתים. לקח הרב את האריג ועטף בו את גניחת החמור, ומיד פנה לשמשו ואמר לו, צא מיד לרחובות העיר והכרז כי נמצא מת מצווה במבואות העיר והכל חייבים לצאת ללוותו, וכי רב גדול יבוא להספיד את המת, וקבורת מת מצווה קודמת לכל דבר, והכל חייבים לבוא להספד, אנשים נשים וטף!

תוך שעה קלה נאספו ובאו כל אנשי העיר בהמוניהם לככר בית הכנסת לשמוע את ההספד, כשכולם תמהים, מיהו אותו מת מצוה צדיק שהרב בא לספוד לו? עלה הרב על הבמה ופתח בקול רתת ובבכי, ״אחינו בית ישראל, שמעו! כאשר נמצא חלל באדמה ולא נודע מי הכהו, בני העיר מביאים עגלה ערופה ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה", קל וחומר כאשר הנפטר כאן היה מיחידי סגולה, מימיו לא סח דברים בטלים, לא דיבר לשון הרע, לא דיבר דברי שקר ורכילות, כל ימיו שרוי היה בתענית דיבור!!! התרגשות עברה בין הקהל. מיהו אותו צדיק שהיה חי בתוכם ולא הכירוהו במשך כל השנים? המשיך הרב בהספדו, לא זו בלבד, אלא הנפטר היה מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, גיוו נתן למכים, וסבל הכל בדומיה, גם בענייני העולם הזה היה פרוש ומסוגף, מימיו לא אכל בשר ולא שתה יין ואלכוהול, מעולם לא ישן על מיטה, מסתפק היה במועט, לא דרש מעבר למה שקיבל, ולמרות שסבל מקור ומרוח, מלבושיו היו מועטים וקרועים, עניו היה מכל הברואים, ראשו היה תמיד למטה! אוי מי ייתן לנו תמורתו?! סיים הרב את ההספד בבכייה. געו העם בבכי מר וקראו בקול, מי הוא זה הצדיק שלא ידענוהו בחייו? מיד נגשו למיטה לראות מיהו הצדיק, ומה גדלת תמיהתם כשראו שזוהי גניחת חמור מת. החלו רוטנים בכעס, צחוק עשה מאיתנו הרב! ענה להם הרב, כל המעלות שהזכרתי, היו בחמור זה, ועם זאת חמור היה וחמור נשאר! ומדוע? כי לא חייב הוא בתורה ובמצוות, היה בו רק סור מרע, אך חסר היה לו חלק ה"עשה טוב" ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, ונשמה זו זקוקה היא למזון רוחני, שהוא לימוד תורה ושמירת מצוות כראוי! שמעו בני העיר את דבריו, והחלו לאט לאט מתקנים מעשיהם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה