הלכה ליום שישי כ"ח אב תשפ"ה 22 באוגוסט 2025

פרשת השבוע - פרשת ראה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא אודות מצות הצדקה, וכפי שנאמר (דברים טו ז) "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה׳ אלוהיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון וכו׳, פתוח תפתח את ידך לאחיך"

הרי שכל אדם מישראל מצווה לפתוח את ידו ולעזור לעני ולאביון, והתורה מבטיחה, כי בזכות מתן צדקה זו, יזכה הנותן לברכה בכל מעשה ידיו.

רבותינו המשילו זאת במשל לאדם שאבד לו סכום כסף של מאה שקלים, והיה בצער, למחרת מצא שטר של מאתיים שקלים ושמח מאוד, אך עדיין היתה בו הרגשת צער, כי אילו לא היה מאבד את המאה, הרי שעתה היו ברשותו שלוש מאות שקלים, לעומת זאת אדם שיש לו חלקת אדמה, והוא זורע בה תבואה בכל שנה ושנה, לימים בא לזרוע חיטים, והנה בשק של החיטים היה חור, ובדרך נפלו לו שבולי חיטה מיוחדים, הצטער על כך מאד, אך בסוף החורף, ראה שבכל השביל שנפלו בו הזרעונים, צמחו וגדלו חיטים באיכות טובה מאד. הרי אז, ודאי הצטער החקלאי, מדוע לא היה חור גדול יותר בשק, ואז היו נופלים יותר שבולים, שהרי רב מאד הרווח מנפילה זו.

כך בצדקה, כאשר אדם נותן צדקה מכספו הוא, הרי הוא חושב שהממון יצא ממנו, והוא "הפסיד", אך זו טעות, וטעות גדולה במהות הדברים.

"עשר תעשר", דרשו חז״ל, עשר בשביל שתתעשר. ואילו היה יודע האדם הנותן, איזו ברכה תמונה במעשיו, ואיזו ברכה תגיע אליו בזכות מה שנתן, היה מצטער מדוע לא נתן יותר.

הרב בן איש חי, רבינו יוסף חיים מבבל,  מביא על כך מעשה, על אדם שהיה מגדל תבואה בשדה, ומכך הייתה פרנסתו. בכל שנה, השדה הניבה מאה טון חיטה, והוא היה מפריש עשרה אחוז לעניים, ותשעים אחוז היה מוכר לפרנסתו. לימים, הגיע לגבורות, קרא לבניו ואמר להם, המשיכו בדרכי זאת, ותראו ברכה בעמלכם! אך בניו היו קמצנים מופלגים, ובשנה הבאה נתנו רק תשעה טון לצדקה, במקום עשרה שהיה נוהג אביהם לתת. להפתעתם, השדה הניבה בשנה הבאה רק תשעים טון במקום מאה טון, ראו זאת, והורידו לשמונה טון לעניים, והשאר לעצמם. לשנה אחרת, השדה הניבה שמונים טון חטים בלבד. כך בכל שנה ושנה, עד שלבסוף, נתנה השדה רק עשרה טון חיטה במקום המאה שנתנה בחיי אביהם. הלכו הבנים לרב העיר  ושאלו אותו לפשר הדבר. ענה להם הרב, הרי לפי ההלכה, בעל הבית נוטל תשעים אחוז והעניים עשרה אחוז, אם כן כל עוד שאביהם היה נותן לעניים עשרה אחוז, הוא היה נשאר בעל הבית שנוטל תשעים אחוז, אך מאחר ואתם הורדתם את הצדקה לעניים ממה שהיה מגיע להם, הרי שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית שנוטל תשעים אחוז, ואילו אתם, נעשיתם העניים הנוטלים עשרה אחוז. עליכם לחזור מיד למנהגו הטוב של אביכם הצדיק, ולהפריש מעשר כדין, והברכה תחזור באדמתכם, וכפי שהיתה שורה אצל אביכם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה