הלכה ליום חמישי כ"ח אב תשפ"ב 25 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרב מאיר פנחס בן מרים בתושח"י

ה' ישלח דברו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

ילדיו

לשבת עם עמי הארץ

שאלה: לפני כשבוע, הגיע לביתנו גיסי, שאין לנו כל כך קשר איתו, והוא עם הארץ, איש פשוט מאד, ואינו יודע אפילו הלכה אחת, ולכן סירבתי לשבת יחד איתו לסעודה בשלחן, והוא נפגע מאד, וגם רעייתי כעסה עלי מאד, האם הצדק איתי או איתם?

תשובה: בגמרא במסכת סנהדרין (דף כג.) אמרו:

"כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין, לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן. ולא היו יושבין בדין אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן. ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן". כלומר, נקיי הדעת שבירושלים, לא היו יושבים בסעודה עם עם הארץ, שהוא אדם ריק מתורה ומעשים טובים. ומבואר בדברי רבותינו האחרונים, שאפילו בסעודת מצוה, לא היו מסבים עם אדם שהוא עם הארץ, כי גנאי הוא לתלמיד חכם לשבת בסעודה אחת עם עם הארץ. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קע).

ורבינו המאירי בחיבור התשובה (משיב נפש מאמר א פ"ה), הסביר את הדברים, כי ההתחברות עם הנבלים והזוללים, היא פחיתות הנפש, וכמו שנאמר: "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ", ולכן נקיי הדעת, היו נזהרים שלא לשבת בסעודה עם אנשים פחותים, וכאן למדנו שהזהירות מללכת בדרכי הפחותים, נקראת "נקיות הדעת".

אולם נראה שדברי הגמרא והפוסקים, הם באנשים פחותים ביותר, כמו אלה שיושבים ומדברים דברים רעים, וכל חייהם והגיונם בפשטות בלי שום התרוממות רוח. אבל אנשים שאינם יודעים תורה, והם אנשים טובים, ואדרבה, חפצים לשהות בקרבת תלמיד חכם, כדי לשמוע מפיו דברי תורה ומוסר, ואינם מלגלגים חס ושלום על התורה, עליהם לא אמרו שאין לשבת איתם בסעודה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה נקי הדעת מאד, התארחו הרבה פעמים על שולחנו אנשים פשוטים עמי הארצות של ממש, שאינם שומרי מצוות, והוא לא הרחיקם, אלא אדרבה, קרבם בעבותות האהבה, והשמיע באזניהם דברי תורה ומוסר שיהיו ערבים להם, ושיועילו להם.

ובספר חסד לאלפים (סעיף יג) כתב, שאדם חכם יתנהל בחכמה, שאף על פי שגנאי הוא לשבת עם עמי הארץ, הרי יותר גנאי לגלות ולהראות ברבים שאנו חס ושלום מרחקים עמי הארץ, והכל תלוי מי הם האנשים היושבים לסעודה, שאם הם אנשים טובים שחפצים לשמוע תורה ומוסר, ואין מלעיגים על דברי התורה חס ושלום, מצוה לשבת עמהם ולגלגל את הדברים לדברי חכמה ומוסר, ובזה נמצא זוכה ומזכה, ועל שלחנו נאמר "זה השלחן אשר לפני ה'".

ועוד הוסיף, שאם מדובר באנשים מדוכאים, שמשתבחים בכך שהם יושבים בסעודה עם התלמיד חכם, בודאי יותר טוב להסב עמהם, מאשר לשבת עם תלמידי חכמים, ולמצוה רבה יחשב, להחיות לב נדכאים, וכשהם יצאו אחר כך, יאמרו לכולם, "זכינו לשבת בשלחן פלוני החכם".

ולכן לשאלה, לצערינו לא נהגת נכון בכלל, ועליך לפייס את גיסך ואת אשתך, ולתקן את הדברים הלאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב רבינו
בבקשה ילמדינו רבינו מה דין חלב של חיה כמו אייל האם אסור כמו חלב של בהמה או לא. תודה רבה כ"ט אב תשפ"ב / 26 באוגוסט 2022

חלב של חיה טהורה, כמו צבי, הוא מותר. חלב של חיה טמאה כמו לביאה, הוא אסור. היוצא מן הטמא, טמא, היוצא מן הטהור, טהור. (בכורות ז:).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה