הלכה ליום שישי א' אב תשפ"ב 29 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת זקננו

רבי יעקב בן לולו ס"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיו

פרשת מסעי

מאמרו של הרב יעקב ששון הי"ו, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע: "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים".

כזכור, בפרשת פנחס, כבר הוזכרו בנות צלפחד, שאביהן מת במדבר, ולא היו לו בנים, רק בנות, וכאשר צוה ה' על משה לחלק את הארץ, עדיין לא היתה ידועה ההלכה, שכאשר אין לאדם בנים, אז בנותיו יורשות אותו, ולכן באותה שעה, חשבו משה וישראל, שבנות צלפחד אינן זכאות לחלק בארץ ישראל, וכן אינן זכאות לרשת את אביהן, שהיה בעצמו בן בכור, והיה אמור לרשת חלק כפול מאחיו מירושת אביו, חפר.

רבותינו במסכת בבא בתרא (דף קיט:) אמרו, שבנות צלפחד היו חכמות מאד. הן ידעו את הבעיה העומדת לפניהן, אך לא אמרו דבר. כאשר לימד משה רבינו את העם, את פרשת יבום, שכאשר אדם מת בלי בנים, אשתו מתייבמת לאחיו, שמעו שמשה רבינו אומר, שאם האדם מת, אך הניח אחריו בת, אשתו אינה רשאית להתייבם, שהרי הניח אחריו זרע בעולם, ועליה להנשא לאדם אחר, ולא לאחיו של בעלה המנוח.

קמו בנות צלפחד ובאו לפני משה, אמרו לו, משה רבינו! אם אנו נחשבות כזרע לאבינו, אם כן מגיע לנו לקבל את נחלת אבינו! ואם אין אנו נחשבות לזרע, אם כן אמנו צריכה להתייבם!

אז אמר ה' למשה, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן". כלומר, בנות צלפחד ירשו את אביהן, וקיבלו חלק כפול מהחלק של שאר האחים, שהרי אביהן היה בכור. (שם בגמרא מבואר שקיבלו שלושה או ארבעה חלקים יותר משאר האחים).

אך אז הוסיף ה' ואמר, שאף על פי שלכל בני ובנות דור המדבר שנכנסו לארץ, היתה חובה להנשא אך ורק בתוך השבטים, (זו היתה מצוה ששייכת רק לאותו הדור), בכל זאת, את בנות צלפחד הוא הוציא מן החובה הזו, ואמר, "לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", בנות צלפחד יכולות להנשא למי שהן תרצנה. ובכל זאת, הוסיף ה' יתברך ואמר, "אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", כלומר, תנשאנה רק לאנשים מן השבט שלהן.

ומסבירים זאת רבותינו, שה' יתברך הרשה לבנות צלפחד להנשא למי שתחפוצנה, אך בתורת "עצה טובה" והמלצה, אמר להן, שעדיף שתנשאנה לאנשים מהשבט שלהן.

בנות צלפחד שהיו חכמניות וצדקניות, רצו לקיים את המלצתו של ה' יתברך, אך לא מצאו להן בחורים להנשא להן. כולן היו "תפוסים", ולכן המתינו והמתינו... כך חלפו השנים, עד שהקטנה שבבנות צלפחד, עברה את גיל ארבעים, ולא נישאה! ורבותינו אומרים, שבזמנם, אשה שלא היתה נשאת עד גיל זה, לא היתה יכולה עוד ללדת, ובכל זאת בנות צלפחד נטלו עליהן סיכון גדול כל כך, והכל מפני אמונתן הצרופה בה' יתברך, שידעו שמפי ה' לא יצא דבר לא טוב, ולכן בטחו בה' בצדקתן, עד שלבסוף נישאו בזו אחר זו, וזכו כולן לבנים מחוץ לגדרי הטבע.

נאמר בספר משלי: "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", כאשר אדם ממתין לזמן הנכון, לעת הנכונה, ואז פיו עונה דברים נכונים וראויים, הדבר גורם לו לטובה ולשמחה. בנות צלפחד לא "קפצו" להתלונן על משה, הן המתינו עד שתגיע השעה הראוייה להגיש את טענותיהן. גם לאחר מכן, כאשר כבר היה להן "היתר" מפורש מפי ה' להנשא למי שתחפוצנה, הן התנהגו בחכמה, כלכלו את צעדיהן בתבונה, ומתוך כך זכו לקיים את רצון ה' בשלימות, נעשו לאות ומופת לכל הנשים הצדקניות שבכל הדורות, וכפי שאמנם זכו שה' יתברך עצמו מעיד עליהן, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", וגם לבנים זכו, להורות שה' יתברך שמח בהן ובמעשיהן.

אנו למדים מכך, שעל כל אדם, להיות סבלן ורגוע, להתבונן בכל דיבור שיוצא מפיו, בכל מעשה שעושה, ובפרט במעשים שיש להם משמעות רצינית, ובזכות מידה טובה זו, יזכה שיתקיים בו הפסוק, "דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב".

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה