הלכה ליום שישי ח' תמוז תשפ"ה 4 ביולי 2025

פרשת חוקת

בפרשת השבוע, נלמד על מצוות "פרה אדומה", שהיתה נשחטת ונשרפת בהר הזיתים, ולאחר מכן היו מזים מאפר הפרה על אדם שהיה רוצה להטהר מטומאת מת.

בזמנינו אין לנו אפר פרה אדומה, עד שיבוא משיח צדקינו, ונזכה להטהר מכל טומאותינו, ואז נזכה שיערה עלינו ה' רוח ממרום, להבין את דברי תורתו וסתריה, וכמו שכתב מרן החיד"א, שהרב רבינו האר"י זכה להזאת אפר פרה אדומה, על ידי אליהו הנביא, כדי לזכות להבנת סודות התורה.

בראשית הציווי על מצוות הפרה, נאמר: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", ומדוע דוקא על מצוה זו נאמר "חוקה"? מסבירים רבותינו: לפי שהשטן ואומות העולם מצערים את ישראל ואומרים, מה המצוה הזו? ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה "חוקה", "גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ".

ומדוע נאמר: זאת חוקת "התורה"? היה צריך להיות כתוב "זאת חוקת הטהרה", או "זאת חוקת הפרה", מדוע כאן נאמר "תורה"? אלא ללמדינו, שכל התורה כולה היא כמצוות פרה אדומה, ועלינו לקבלה, גם בלי טעם, ואשרי הלומד ומעיין, וזוכה שמגלים לו סתרי תורה, לעמוד על טעמיהן האמתיים של המצוות.

כיוצא בזה דורשים רבותינו על מה שנאמר בתורה לגבי דיני טומאת מת: "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", מדוע נאמרה כאן "תורה"? אלא ללמדינו, שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה! והכוונה בזה בין השאר, שממית את דעתנותו, והולך בתומו, באמונה שלימה שהתורה כולה אמת, ורבו טעמיה וסודותיה עד אין חקר.

אדם כזה, איש או אשה, שמקבל את התורה באמונה שלימה ובשלימות, הן את התורה שבכתב והן את התורה שבעל פה, עליו נאמר: "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו", כי גם מן השמים, אם יעסוק בתורה יזכה לטעמי תורה, וגם מי שלא זוכה, זוכה על כל פנים להיות מושגח מן השמים, אפילו לפנים משורת הדין, אפילו למעלה מן השכל!

וכך מספר הגאון  רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שסיפר לו הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל, מעשה שהיה:

היה בחור פשוט, נער בער, טיפש וסכל, והכל היו מרחמים עליו, מה יהא בסופו? איך יפרנס את עצמו? איך יסתדר בחיים?

ומה באמת היה בסופו? היו לו כמה פרוטות, והוא קנה בהן טופס הגרלה (כמו "לוטו") ומילא אותו במספרים. לאחר כמה ימים, העיר כולה רעשה וגעשה, הוא ניחש נכון את המספרים שעלו בגורל! שלושת הספרות (לצורך הסיפור, שהרי היו יותר ספרות) שהבחור מילא, היו: 415. הנער זכה בסכום אגדי של חמשת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים!

גאה בעצמו התהלך הנער, וכשהחמיאו לו כולם על מזלו הטוב, אמר: "לא היה כאן מזל! היתה זו הארה משמים"! שאלו אותו, איזו הארה? והלה השיב:

בתחילה, לא עלה על דעתי כלל וכלל להשתתף בהגרלה! אבל ראיתי בחלומי, את המספרים: 17, 18, 370. הבנתי שמראים לי מן השמים את מספרי המזל!

לא הבינו: "הלא היו רק שלוש ספרות שהיה עליך למלא"!

חייך חיוך גדול והוסיף: זהו! צריכים פקחות בחיים! מן השמים רצו שאצרף את המספרים, 17, ועוד 18, ועוד 370, הרי יצא: 415! ואכן! זהו המספר שעלה בגורל!

חשב אחד מן השומעים ותמה, אבל צירופם של המספרים יוצא רק 405!!!

ככה? השיב הבחור, אם כך, איזה מזל שאיני יודע חשבון!

מעשה שהיה, ומה רצה הגאון לומר כשסיפרו? שאנו לא יודעים מאומה. לא מבינים כלום, לא מה טוב ולא מה רע, החיסרון לפעמים יכול להיות יתרון, והיתרון חיסרון, עלינו מוטל למסור את עצמינו על בוראינו, בשכל טוב, בשיקול דעת, אך לדעת תמיד, הכל בידי ה' יתברך, שנתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו, והוא משגיח עלינו למעלה מהשגתינו, ועלינו מוטל לעשות רצונו כרצונו, ולהתפלל אליו שימלא משאלות לבנו לטובה!

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להרים מאוורר עומד ומופעל בשביל שהוא יכוון עלי בשבת? ב' תמוז תשפ"ב / 1 ביולי 2022

מותר לטלטל מאוורר פועל, ולכוונו אליך. ויש להזהר שלא ינתק מן החשמל. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה