הלכה ליום רביעי י"ב ניסן תשפ"ב 13 באפריל 2022

ליל הסדר שחל בליל שבת

השנה (תשפ"ב) יחול חג הפסח בשבת.

סידור השלחן
כתב רבינו הטור (סימן תעב) שיש לסדר את השלחן בכלים נאים כפי כוחו לכבוד ליל הסדר, ולהתקין את מקום מושבו שיהיה נוח להסב שם בדרך חירות. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם). כלומר, מצוה להשליט סדר מיוחד ברוב פאר והדר כמה שניתן בליל הסדר, גם משום שיש מצוה להתנהג בדרך חירות כבני מלכים, וכמו שכתב הגר"א, שזהו הטעם לסדר כלים נאים במיוחד. וגם יש בזה טעם נוסף, שכאשר הנוכחים רואים את החגיגיות המיוחדת בליל פסח, מתעוררים יותר למצוות סיפור יציאת מצרים. ורבינו הרשב"ץ (במאמר חמץ דף לד) כתב, שיעטר את השלחן בצלוחיות ועששיות מלאות שושנים ופרחים, וכל מיני בשמים. והשל"ה הקדוש (מס' פסחים פרק נר מצוה) כתב, יתנהגו הוא ואשתו כמלך ומלכה, ובני ביתו כבני מלכים, ויכינו כלי כסף וזהב ובגדי משי ורקמה מכל מה שחננם ה' יתברך. והכל כדי להראות שמחת לבו בחסדיו של ה' יתברך. ויש לציין כי מרן רבינו זצ"ל בצעירותו, היה לובש בליל הסדר בגד קל יותר מבגדיו המכובדים, כדי שירגיש נוח יותר, וגם לא ידאג שמא ילכלכו הילדים את בגדיו. ולאחר שהיה מחליף לבגד קל, היה אומר, כעת אני מלך!

שלום עליכם
בכל הימים טובים (החגים) שחלים בשבת, אומרים שלום עליכם ואשת חיל. מלבד בליל הסדר, שאין לומר שלום עליכם ואשת חיל, מפני שצריך להזדרז לקדש את היום, כמו שאמרו בגמרא (פסחים קט.), חוטפים מצה בליל פסח, כדי שלא ישנו התינוקות. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד פב). וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"א סוד ישרים סימן יג).

ברכת הילדים
מובא ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק לב), שכאשר הגיע ליל יום טוב ראשון של פסח (ליל הסדר), קרא יצחק לעשיו בנו, ואמר לו, בני, הלילה הזה, העליונים אומרים שירה, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, היום הזה ברכת טללים, עשה לי מטעמים בעבור תברכך נפשי! ובלילה הזה, שהוא ליל פסח, בירך יצחק אבינו את יעקב בנו בעשר ברכות, ויעקב יצא מאת פני אביו מעוטר כחתן וככלה בקשוריה (בקשוטיה), וירד עליו טל מן השמים, ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כח.

ועל פי זה כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח ח"ג, עמוד סב), שטוב לברך את הילדים ובני הבית בליל הסדר, כי הוא עת רצון, שבלילה הזה נפתחים אוצרות טללים ועליונים ותחתונים אומרים שירה. והביא כן בשם האחרונים. ואף על פי שעיקר הטעם שמברכים את הילדים בליל שבת אינו שייך בלילות של ימים טובים, מכל מקום בליל הסדר יש טעם מיוחד לברך את הילדים, כאמור.

וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מברך את בניו ובנותיו ונכדיו ונכדותיו בליל הסדר באהבה רבה, בחיבה ובשמחה יתירה. ודבר זה כמובן שייך ביתר שאת השנה, שליל הסדר יחול בליל שבת, שאז הוא זמן ראוי ומסוגל ביותר לקבלת הברכות.

והגאון הראשון לציון הביא עוד מספר "בית אהרן", שבליל הסדר יכול כל אדם לבקש מהשם יתברך את בקשתו, ותקובל תפלתו בעזרת ה'. והביא בשם ספר נתיבות שלום, שבליל הסדר מסוגל לשנות את מזלו מרעה אל טובה, ויכול לצאת לחירות מכל צריו.

ומרן החיד"א בספר חומת אנך (תהלים קיא) כתב בשם רבינו האר"י, שכל הנסים שנעשים לישראל, נעשים על ידי אורות גדולים המאירים (הוא ענין רוחני, שבלילה הזה מתעוררים רחמי ה' יתברך יותר, ומסוגל הזמן ההוא לנסים ונפלאות), ונקבע הדבר לדורות עולם, שיאירו האורות הללו בכל שנה בלילה ההוא, ובו בפרק ריוח והצלה יעמוד ליהודים.

ובספר עלי שור שחיבר המשגיח הרה"ג רבי שלמה וולבה זצ"ל, ביאר על פי זה, מה שאנו אומרים בהגדה "ומתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", ויש לשאול, וכי עכשיו קרבנו המקום לעבודתו? והלא היה זה לפני שלשת אלפים שנה!

אלא כאן רמזו לנו רבותינו, כי עכשיו ברגע הזה של ליל הסדר ממש, הקדוש ברוך הוא לוקח כל אחד מאיתנו ומקרב אותו לעבודתו. כי החג הקדוש הזה אינו יום זכרון בלבד, כי אם בכל שנה ושנה מתחדשת אותה הארה רוחנית שהאירה לאבותינו במצרים, ואם נזכה, נהיה גם אנו כ"יוצאי מצרים" ממש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה