הלכה ליום שישי ט"ו אדר ב תשפ"ב 18 במרץ 2022

פורים דמוקפין – פרשת צו

נאמר במגילת אסתר: " וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב". וכבר פירשו רבותינו, שבכל מקום שנאמר במגילת אסתר "המלך", רמוז בזה מלכו של עולם, הוא הקדוש ברוך הוא. וכן בפסוק זה, פירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כל "מקום אשר דבר המלך", הוא מלכו של עולם, מגיע, על ידי לימוד תורה ולימוד מוסר, ובכך שבטחו בה' שיקבל את תשובתם, ותתבטל גזירתו של המן הרשע, לפיכך עשו משתה ושמחה, בבטחונם ש"נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". ואיש לא יעמוד בפניהם, שלא נהרג אפילו יהודי אחד באותם הימים, והוא נס גדול.

וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, שבכל הדורות זכרו אבותינו היהודים, כי אנו קרויים בנים לה' יתברך, והוא חפץ תמיד לקבל תשובתם של ישראל, ושומע תפילה, ובפרט בזמן שישראל מאוחדים, וכן בזמנינו, יכולים אנו לבטוח בה' יתברך שיציל את ישראל מכל צרה, ועתידים אנו בעזרת ה' בקרוב לראות בגאולה השלימה.

דבר זה נרמז גם בפרשת השבוע, נאמר בפרשה: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". ופירוש הדברים על פי פשטם הוא, שבאה התורה ללמדינו, שהֶקְטֵר (שריפת) חלבים ואברים שבאו מהקרבנות, כשרה כל הלילה עד הבוקר.

אולם כתב רבינו חיים בן עטר בספרו אור החיים, כי כאן רמז לנו ה' יתברך על הגלות האחרונה שאנו נמצאים בה, לנחמינו מעצבון נפשינו, כי באמת כל אדם שמתבונן, כמעט מתייאש חס ושלום מן הגאולה, שהרי נראה לאיזו גלות דומה הגלות שלנו? הגלות הראשונה שגלו ישראל למצרים, היתה ארבע מאות שנה, הגלות השנייה שהיתה בבבל אחרי חורבן הבית, היתה שבעים שנה, והן אנו היום כבר קרובים לאלפיים שנה שטרם נגאלנו! וכמה סבלו ישראל במשך הדורות מאומות העולם, שבמשך דורות על דורות, רצחו ועינו אותם, ובזמנים רבים היו ישראל מופקרים להריגה וּלְשֹׁד וָשֶׁבֶר, לכן בא הקדוש ברוך הוא, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, וכך אמר לנו בפסוקים הללו:

"זאת תורת העולה", הכוונה היא ל"עולה" שאין למעלה ממנה, העולה הכי נעלית, "היא העולה", ואיזו היא העולה הנעלית מכולם? זו שנאמר עליה "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר", זו כנסת ישראל, היא המצויה עתה "עַל מוֹקְדָה", כלומר, ישראל הם בני תורה, שעוסקים בתורה ושומרים על חוקיה, והתורה הרי נמשלה לאש, כמו שנאמר "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'", לכן נאמר "על מוקדה".

ומה שנאמר "עַל הַמִּזְבֵּחַ", הכוונה בזה על היסורים שישראל סובלים בגלות, שכשם שהמזבח מכפר על ישראל, כך הגלות מכפרת על ישראל. אם כן למדנו שני פרטים על ישראל בגלות, האחד, שהם בני תורה, והשני, שהם סובלים בגלות יסורים המכפרים על העוונות, שהם כמו המזבח המכפר על העוונות.

והודיע לנו ה' יתברך כי באמצעות שני הדברים הללו, תהיה עלייתינו המופלגת לזכות לשבחים אשר לא היו ולא יהיו כמותם. וביארה התורה עד מתי יהיו ישראל בגלות הזו?

ובאה התשובה: "כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר", הגלות משולה תמיד ללילה, כמו שדרשו רבותינו בהרבה מקומות, שהלילה רומז לחשכת הגלות. ויהיו ישראל בגלות "עד הבוקר", ומתי יגיע הבוקר? הרי אמרו רבותינו שכל יום אחד של הקדוש ברוך הוא, (כשמזכיר ה' "יום", כוונתו היא) הוא אלף שנה, ואם כן חמש מאות שנה, הם הלילה, וחמש מאות שנה, הם היום. והרי נגזר על ישראל שיהיו בגלות יום אחד, כמו שנאמר "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה", ואם כן לאחר שיצאו ישראל לגלות, יהיה עליהם להיות בגלות אלף שנה משנות העולם. ולאחר מכן כשיגיע "הבוקר" יגאלו.

והרי יצאו ישראל לגלות באלף הרביעי לבריאת העולם, (ובו בודאי לא יגאלו), ואם כן אין אנו יודעים, מתי תהיה הגאולה? הרי בחמש מאות השנים הראשונות של כל אלף, בודאי לא יגאלו, שהם רומזים ללילה, אלא בחמש מאות שנה השניים של האלף, שהם קרויים "בוקר", עשויים ישראל להגאל. אך עדיין נשאל, האם הגאולה תהיה בחמש מאות השניים של האלף הראשון לגלותם, כלומר, באלף החמישי לבריאת העולם, או בחמש מאות שנה השניים של האלף השני, כלומר, באלף השישי לבריאת העולם? על זה גילה ה' לעבדיו הנביאים, ואמר "הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים ", כלומר, שני בקרים יהיו בגלות, ובאלף הראשון לגלות, עדיין לא יגאלו ישראל, אלא באלף השני.

נמצא אם כן, שמשנת ה' אלפים ת"ק לבריאות העולם, שהם חמש מאות שנה באלף השני לגלות, כבר הגיעה הבוקר, וראויה היא גאולתם של ישראל להגיע. ממש בשנים שאנו חיים בהם.

וסיימה התורה ואמרה "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ", ללמדינו שבאור הבוקר, כאשר יגיע זמן גאולתם של ישראל, אז תצא אש מאת ה', ותאכל את בני העוולה שעינו את ישראל בגלותם, ומוסיף על כך ה"אור החיים" ואומר, שהדברים אמורים בפרט לגבי הגויים שהתעללו באופן מיוחד בישראל, שעליהם נאמר "ואש המזבח תוקד בו", אש תמידית שתפרע מהם על כל מה שעשו לישראל בשנותיהם הקשות.

יזכינו ה' לראות בביאת משיח צדקינו, בגאולה השלימה, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, בשורות טובות, ישועות ונחמות,

שבת שלום ומבורך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה