הלכה ליום חמישי י"ד אדר ב תשפ"ב 17 במרץ 2022

דברים לכבוד פורים ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר במגילה, לאחר שצותה אסתר להתענות שלושה ימים, והחליטה לבוא אל אחשוורוש לבקש ממנו לבוא אל המשתה: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת". ואמרו רבותינו במדרש, שכאשר ראה המלך את אסתר עומדת לפניו, חמתו בערה בו, על כך שאסתר הפרה את החוק, ונכנסה לפניו בלי הזמנה מצידו.

אסתר התבוננה בעיניו של אחשורוש, שהיו בוערות כאש, והבינה שהוא כועס מאד, לכן נבהלה מפניו, והניחה את ראשה על הנערה שעמדה מימינה. אך ה' יתברך ראה את צערה של אסתר היתומה, בזכות כך שבטחה בו תמיד. ובגמרא (דף טו:) אמר רבי יוחנן, באותה שעה נזדמנו לאסתר שלושה מלאכי השרת, אחד הגביה את צווארה, אחד משך עליה חוט של חסד, והוסיף לה יופי על יופיה, והדר על הדרה, ואחד מתח את שרביט הזהב כדי שתגע בה אסתר.

ואמרו רבותינו שם בגמרא, באותה שעה אמרה אסתר, "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי"?

ופירשו רבותינו "אלי אלי", בא לרמוז על שני מקרים שהציל ה' את ישראל, "אלי" שבים סוף, "אלי" שבהר סיני. ונראה לפרש, שאסתר ראתה שהסתלקה ממנה רוח הקודש, וחשבה, שאולי מחמת עוונותיהם של ישראל שהשתחוו לצלם, אינם ראויים שיעשה להם נס. ושוב נרגעה והתיישבה בדעתה, שבכל זאת ה' יהיה מחסה לעמו, כי כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, והרי כשעברו ישראל את ים סוף היה פסל מיכה עמהם, ובכל זאת עשה להם ה' נס, משום שכאשר מדובר בכל עם ישראל, אין הקדוש ברוך הוא דן אותם לפי מעשיהם, כי הם עיקר העולם, לכן אמרה "אלי", זהו "אלי" שהציל את ישראל בים סוף.

ובכל זאת חשבה אסתר, אולי עתה היה ראוי להם שיענשו, כי נאמר עליהם שהיו "עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" ולא היתה ביניהם אחדות, ואם כן אין ראוי לדון אותם כאילו הם עם אחד, שהרי הם עצמם מסוכסכים ומפורדים. אולם שוב התבוננה אסתר ואמרה, שמאחר ועתה ישראל שבו בתשובה, ונעשו מאוחדים, בודאי יעשה להם ה' נס, כשם שבשעה שהיו מאוחדים לפני מעמד הר סיני, נעשו ראויים לקבלת התורה, שנאמר "ויחן שם ישראל", שהיו עם אחד בלב אחד. ואם כן גם עתה, "אלי" שבהר סיני", גאל והצל את ישראל, שהם מאוחדים.  

ואמנם שמע ה' את תפילתה, ועשה לה נסים ונפלאות, כך ישמע ה' את תפלות כל ישראל, וישמרם ויצילם בכל מקום שהם, נשמע ונתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות. אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה