הלכה ליום שישי י' אדר תשפ"ב 11 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

פרשת השבוע - פרשת תצוה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א ראש אבות בית הדין הרבני תל אביב יפו, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא על מצות הדלקת נר התמיד בבית המקדש, בשמן זית זך כתית למאור, וכדברי הפסוק, "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". והדבר צריך ביאור, מה העניין של הדלקת נר תמיד בבית המקדש? וכי ה' צריך את האור הזה? הלא מלוא כל הארץ כבודו, הוא המאיר לארץ ולדרים עליה, שהרי רק השמש שהיא אחת ממעשה ידיו, אין אנו יכולים להביט בה מעוצמת האור והחום שבה, ואם כן, מה צורך לו במצווה זו של נר תמיד בבית המקדש, ומה ענינה של מצווה זו?

במדרש תנחומא נשאלה שאלה זו, ותירצו, על פי משל, לשני בני אדם שהיו גרים יחד. אחד  שראייתו חלשה, ואחד פקח שרואה היטב.

לימים אמר הפקח שרואה היטב לחברו שראייתו חלשה, הדלק נר שיאיר לנו, ענה לו חברו, הרי אתה רואה היטב, ומדוע אתה צריך לנר?  ענה לו חברו, אכן אני לא צריך את הנר, אך כל בקשתי שתדליק נר, היא עבורך, כדי שאתה תוכל לראות היטב, ולכבודך בקשתי זאת. אף כאן במצות נר תמיד במקדש, בודאי שאין צורך לקדוש ברוך הוא באור זה של נר תמיד עבורו, אלא מטרת מצווה זו היא עבורינו בלבד, שאור זה יאיר לנו ולכבודנו הדבר.

ולבאור הדבר, נסביר, שכל מה שאנו זוכים לו בעולם הזה, אם זה בריאות, חיים,פרנסה, מעמד וכדומה, הכול הוא בידי שמים. כדברי חז"ל, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אך הסייעתא דשמיא (סיוע מן השמים) זוכה בה האדם רק אחרי שהוא עושה בדרך הטבע את כל מה שביכולתו ובכוחו לעשות, ורק אז הוא זוכה בסייעתא דשמיא שתחול הברכה במעשה ידיו, שהרי האדם החולה, מצווה ללכת לרופא, אך חובה עליו להתפלל לה' שהוא רופא כל בשר שייתן ברכה וסייעתא דשמיא לרופא שיצליח ליתן לו את הטיפול והתרופות הראויות לו. וכן מוטל על האדם לדאוג לפרנסתו עם תפילה מעומק הלב לבורא עולם שייתן לו ברכה במעשה ידיו ויצליח בפרנסתו, וכן כל הפירות והירקות שאנו צורכים גדלים רק לאחר שהחקלאי חורש את האדמה וזורע את הזרעים, ורק לאחר מכן הגשם והשמש שבאים מאת ה', מביאים את הברכה וההצלחה לגדילת הפירות והירקות, אך אם ירדו גשמים כל היום וכל הלילה, והחקלאי לא יזרע, הרי שלא יצא כלום. ללמדנו, שברא ה' את עולמו באופן שהאדם יעשה את המוטל עליו לעשות, ורק אז על ידי אמונה ותפילה ייתן ה' את ברכתו להצלחה ושפע ברכה.

וזהו הרעיון במצות נר תמיד. ה' יתברך רוצה לתת לנו שפע של אור ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, ולתת זאת לכל עם ישראל בכלל, ולכל אחד ואחד לפי צרכיו בפרט. והרי השראת השכינה ומקור הברכה לעם ישראל נמצא במשכן ובבית המקדש, לפיכך נצטוו ישראל להדליק הם את נר התמיד, ולעשות הם את המוטל עליהם לפי יכולתם, בהדלקת נר התמיד, ואז ה' יתברך מביא את ברכתו ושפע האור והברכה לעם ישראל בכל אתר ואתר, כך שמצוה זו מוטלת עלינו לכבודנו ולטובתנו.

במה דברים אמורים? לא אחת אנו רוצים להתקדם בלמודים בפרנסה או בעבודה רוחנית, ולא עושים דבר, בתואנה "אם ה' רוצה, הרי שיתן לנו זאת גם ללא שנעשה דבר". ולפי דברינו לעיל, אין זה נכון, ועל האדם לעשות את כל יכולתו לפי דרך העולם, ורק אז עם אמונה ותפילה, יזכה לברכה והצלחה במעשה ידיו.

נזכה ליישם זאת, ונזכה שהברכה תשרה בכל מעשה ידינו. אמן.

שבת שלום

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה