השנה (תשפ"ה), יחול ערב פסח בשבת. ולכן אנו ממשיכים ומבארים כיצד יש לנהוג בשבת הקרובה.
אסרו רבותינו לאכול בסעודת השחרית (הבוקר) של יום השבת מצה, כדי שכל אדם יאכל את המצה בליל הסדר בתיאבון. ומכל מקום, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לאכול מצה מבושלת בערב פסח, שהואיל ולא יוצאים ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה שנתבשלה, מפני שאין בה טעם מצה (כמבואר בפסחים מא.), לפיכך אין איסור באכילתה בערב פסח, וכדין מצה עשירה. והוא הדין למצה מטוגנת שמותרת באכילה בערב פסח.
לאור האמור ישנה עצה טובה לכל מי שירצה בכך, כדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול מפירורי החמץ הנשארים מהסעודה, וכן שלא יצטרך להניח את כלי החמץ שנשארו מסעודות שבת, שאין אפשרות לנקותם בשבת להדיחם כראוי, (מפני שאסור להכין משבת לחול), וישארו בבית עד מוצאי יום טוב של פסח. לפיכך טוב ונכון לנהוג לבער את החמץ מכל וכל בערב שבת, לבלתי השאיר לו שריד כלל ועיקר, ולומר את נוסח "ביטול חמץ" כבר לפני כניסת השבת. ולהצניע כנהוג את כל כלי החמץ במקום מיוחד, ולהשתמש בשבת אך ורק בכלים הכשרים לפסח, ובמאכלים הכשרים לפסח, כך שמבחינת כל סדרי הבית בעניני חמץ ומצה, ינהגו בשבת זו כאילו כבר נכנס חג הפסח. ואת מצוות סעודות שבת, יקיימו במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או עוף. ויכינו את המצות באופן כזה:
לאחר שהתבשל התבשיל, מרק צח וכדומה, יורידוהו מעל האש, ובעוד התבשיל רותח, יתנו בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות שלימות כפי הצורך, באופן שהמצה תספוג היטב את טעם התבשיל, וניתן להכניס בתחילה חצי מצה, ואחר כך את חציה השני, ואז יוכלו לקיים במצות הללו מצות שלוש סעודות, מפני שברכתה של מצה זו היא המוציא לחם מן הארץ, ומכל מקום אין איסור באכילתה בערב פסח, ויוצאים בה ידי חובת סעודת שבת.
וטוב שלא יוציאו את המצות מהתבשיל בעת שרייתה בתוכו, עד שיצטנן התבשיל, (אם הדבר אפשרי), אבל צריך בכל אופן שיוכלו להוציא לפחות חלק מהמצות בשלימותן, כדי שיהיה אפשר לבצוע מהן בשבת, ולברך עליהן "המוציא" ו"ברכת המזון".
וכן הוא הדין שיכולים לטגן את המצה בשמן, ויהיה אפשר לקיים בה סעודות שבת.
ובליל שבת יכולים לסעוד אפילו על מצה רגילה, הואיל ובליל י"ד אין איסור אכילת מצה.
וכך היה מנהגו של מרן רבינו זצ"ל, שזכינו להיות עמו במחיצתו בשנת התשס"ח, כשחל ערב פסח בשבת, ואז אכל מרן זצ"ל בסעודות השבת מצות מבושלות כאמור, כי לא רצה שיסתובבו במקומו עם חמץ ממש בשבת כזו. ורק למי ממשפחתו שחפץ להחמיר ולאכול דוקא פת לחם בליל שבת ובסעודת שבת בבוקר מוקדם, הורה שיוכל לאכול רק בחדר שייחדו לשם כך, ולא יחד עם כולם.
ומחר נבאר כיצד יש לנהוג בסעודה שלישית השנה.
