הלכה ליום שלישי י' ניסן תשפ"ה 8 באפריל 2025

עצה טובה ומנהג מרן זצ"ל בשנה כזו

השנה (תשפ"ה), יחול ערב פסח בשבת. ולכן אנו ממשיכים ומבארים כיצד יש לנהוג בשבת הקרובה.

אסרו רבותינו לאכול בסעודת השחרית (הבוקר) של יום השבת מצה, כדי שכל אדם יאכל את המצה בליל הסדר בתיאבון. ומכל מקום, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לאכול מצה מבושלת בערב פסח, שהואיל ולא יוצאים ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה שנתבשלה, מפני שאין בה טעם מצה (כמבואר בפסחים מא.), לפיכך אין איסור באכילתה בערב פסח, וכדין מצה עשירה. והוא הדין למצה מטוגנת שמותרת באכילה בערב פסח.

לאור האמור ישנה עצה טובה לכל מי שירצה בכך, כדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול מפירורי החמץ הנשארים מהסעודה, וכן שלא יצטרך להניח את כלי החמץ שנשארו מסעודות שבת, שאין אפשרות לנקותם בשבת להדיחם כראוי, (מפני שאסור להכין משבת לחול), וישארו בבית עד מוצאי יום טוב של פסח. לפיכך טוב ונכון לנהוג לבער את החמץ מכל וכל בערב שבת, לבלתי השאיר לו שריד כלל ועיקר, ולומר את נוסח "ביטול חמץ" כבר לפני כניסת השבת. ולהצניע כנהוג את כל כלי החמץ במקום מיוחד, ולהשתמש בשבת אך ורק בכלים הכשרים לפסח, ובמאכלים הכשרים לפסח, כך שמבחינת כל סדרי הבית בעניני חמץ ומצה, ינהגו בשבת זו כאילו כבר נכנס חג הפסח. ואת מצוות סעודות  שבת, יקיימו במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או עוף. ויכינו את המצות באופן כזה:

לאחר שהתבשל התבשיל, מרק צח וכדומה, יורידוהו מעל האש, ובעוד התבשיל רותח, יתנו בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות שלימות כפי הצורך, באופן שהמצה תספוג היטב את טעם התבשיל, וניתן להכניס בתחילה חצי מצה, ואחר כך את חציה השני, ואז יוכלו לקיים במצות הללו מצות שלוש סעודות, מפני שברכתה של מצה זו היא המוציא לחם מן הארץ, ומכל מקום אין איסור באכילתה בערב פסח, ויוצאים בה ידי חובת סעודת שבת.

וטוב שלא יוציאו את המצות מהתבשיל בעת שרייתה בתוכו, עד שיצטנן התבשיל, (אם הדבר אפשרי), אבל צריך בכל אופן שיוכלו להוציא לפחות חלק מהמצות בשלימותן, כדי שיהיה אפשר לבצוע מהן בשבת, ולברך עליהן "המוציא" ו"ברכת המזון".

וכן הוא הדין שיכולים לטגן את המצה בשמן, ויהיה אפשר לקיים בה סעודות שבת.

ובליל שבת יכולים לסעוד אפילו על מצה רגילה, הואיל ובליל י"ד אין איסור אכילת מצה.

וכך היה מנהגו של מרן רבינו זצ"ל, שזכינו להיות עמו במחיצתו בשנת התשס"ח, כשחל ערב פסח בשבת, ואז אכל מרן זצ"ל בסעודות השבת מצות מבושלות כאמור, כי לא רצה שיסתובבו במקומו עם חמץ ממש בשבת כזו. ורק למי ממשפחתו שחפץ להחמיר ולאכול דוקא פת לחם בליל שבת ובסעודת שבת בבוקר מוקדם, הורה שיוכל לאכול רק בחדר שייחדו לשם כך, ולא יחד עם כולם.

ומחר נבאר כיצד יש לנהוג בסעודה שלישית השנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהמשך להלכה של טבילת המצה במרק, האם לאחר טבילת המצה במרק שהוא בשרי,ניתן לאכול עם המצה מאכלי דגים? כ"ח ניסן תשפ"ה / 26 באפריל 2025

אי אפשר לאכול את המצה עצמה עם דגים, דינה כמאכל בשר.

שלום
האם ניתן לאפות לחמניות מקמח מצה לטובת שבת הקרובה ולצאת בהם לידי חובת המוציא ? י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

מאחר ויהיה להם טעם של שמן וביצים ששמים בהם, ברכתם מזונות. ואף על פי שיש חולקים ואומרים שבת קובעת, לא נכון לסמוך על זה. וביום השבת לאחר זמן איסור אכילת מצה, אסור מן הדין לאכול לחמניות כאלה, כיון שהקמח מצה עובר אפיה שנייה ולא בישול. תבורכו,

שלום ביום שישי שעושים את הביעור חמץ בגלל התקנה שלא יבואו לטעות בערב פסח עד מתי אפשר לבער? חצות יום? י' ניסן תשפ"א / 23 במרץ 2021

מרן בשלחן ערוך סימן תמד כתב שיש לבער קודם חצות היום גם ביום שישי של ערב פסח שחל להיות בשבת. והכוונה לבער עד סוף שעה חמישית כבכל שנה כמו שכתב במשנה ברורה. תבורך מפי עליון, 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה