הלכה ליום שלישי י' ניסן תשפ"א 23 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

סוזן סעדה תבדל"א בת פרלה זוהרה ז"ל

ולהצלחה ובריאות לכלל ישראל

הוקדש על ידי

משפחה

עצה טובה ומנהג מרן זצ"ל בשנה כזו

-------------
היום הוא יום הבחירות לכנסת. וכידוע דעתם של רוב ככל גדולי הדורות האחרונים היתה, שחובה קדושה להשתתף בבחירות, ולהצביע עבור הרשימות של יראי ה'. וכידוע כמה מרן רבינו זצ"ל תמך וחיזק בכל כוחותיו, והיה מורה תמיד לתמוך ברשימת ש"ס לכנסת. לכן אנו מעוררים על הדבר, לבל יתרשלו איש או אשה מחובה קדושה זו, ושומע לנו ישכון בטח. 
-------------

השנה (תשפ"א), יחול ערב פסח בשבת. ולכן אנו ממשיכים ומבארים כיצד יש לנהוג בשבת הקרובה.

אסרו רבותינו לאכול בסעודת השחרית (הבוקר) של יום השבת מצה, כדי שכל אדם יאכל את המצה בליל הסדר בתיאבון. ומכל מקום, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לאכול מצה מבושלת בערב פסח, שהואיל ולא יוצאים ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה שנתבשלה, מפני שאין בה טעם מצה (כמבואר בפסחים מא.), לפיכך אין איסור באכילתה בערב פסח, וכדין מצה עשירה. והוא הדין למצה מטוגנת שמותרת באכילה בערב פסח.

לאור האמור ישנה עצה טובה לכל מי שירצה בכך, כדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול מפירורי החמץ הנשארים מהסעודה, וכן שלא יצטרך להניח את כלי החמץ שנשארו מסעודות שבת, שאין אפשרות לנקותם בשבת להדיחם כראוי, (מפני שאסור להכין משבת לחול), וישארו בבית עד מוצאי יום טוב של פסח. לפיכך טוב ונכון לנהוג לבער את החמץ מכל וכל בערב שבת, לבלתי השאיר לו שריד כלל ועיקר, ולומר את נוסח "ביטול חמץ" כבר לפני כניסת השבת. ולהצניע כנהוג את כל כלי החמץ במקום מיוחד, ולהשתמש בשבת אך ורק בכלים הכשרים לפסח, ובמאכלים הכשרים לפסח, כך שמבחינת כל סדרי הבית בעניני חמץ ומצה, ינהגו בשבת זו כאילו כבר נכנס חג הפסח. ואת מצוות סעודות  שבת, יקיימו במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או עוף. ויכינו את המצות באופן כזה:

לאחר שהתבשל התבשיל, מרק צח וכדומה, יורידוהו מעל האש, ובעוד התבשיל רותח, יתנו בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות שלימות כפי הצורך, באופן שהמצה תספוג היטב את טעם התבשיל, וניתן להכניס בתחילה חצי מצה, ואחר כך את חציה השני, ואז יוכלו לקיים במצות הללו מצות שלוש סעודות, מפני שברכתה של מצה זו היא המוציא לחם מן הארץ, ומכל מקום אין איסור באכילתה בערב פסח, ויוצאים בה ידי חובת סעודת שבת.

וטוב שלא יוציאו את המצות מהתבשיל בעת שרייתה בתוכו, עד שיצטנן התבשיל, (אם הדבר אפשרי), אבל צריך בכל אופן שיוכלו להוציא לפחות חלק מהמצות בשלימותן, כדי שיהיה אפשר לבצוע מהן בשבת, ולברך עליהן "המוציא" ו"ברכת המזון".

וכן הוא הדין שיכולים לטגן את המצה בשמן, ויהיה אפשר לקיים בה סעודות שבת.

ובליל שבת יכולים לסעוד אפילו על מצה רגילה, הואיל ובליל י"ד אין איסור אכילת מצה.

וכך היה מנהגו של מרן רבינו זצ"ל, שזכינו להיות עמו במחיצתו בשנת התשס"ח, כשחל ערב פסח בשבת, ואז אכל מרן זצ"ל בסעודות השבת מצות מבושלות כאמור, כי לא רצה שיסתובבו במקומו עם חמץ ממש בשבת כזו. ורק למי ממשפחתו שחפץ להחמיר ולאכול דוקא פת לחם בליל שבת ובסעודת שבת בבוקר מוקדם, הורה שיוכל לאכול רק בחדר שייחדו לשם כך, ולא יחד עם כולם.

ומחר נבאר כיצד יש לנהוג בסעודה שלישית השנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום
האם ניתן לאפות לחמניות מקמח מצה לטובת שבת הקרובה ולצאת בהם לידי חובת המוציא ? י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

מאחר ויהיה להם טעם של שמן וביצים ששמים בהם, ברכתם מזונות. ואף על פי שיש חולקים ואומרים שבת קובעת, לא נכון לסמוך על זה. וביום השבת לאחר זמן איסור אכילת מצה, אסור מן הדין לאכול לחמניות כאלה, כיון שהקמח מצה עובר אפיה שנייה ולא בישול. תבורכו,

שלום ביום שישי שעושים את הביעור חמץ בגלל התקנה שלא יבואו לטעות בערב פסח עד מתי אפשר לבער? חצות יום? י' ניסן תשפ"א / 23 במרץ 2021

מרן בשלחן ערוך סימן תמד כתב שיש לבער קודם חצות היום גם ביום שישי של ערב פסח שחל להיות בשבת. והכוונה לבער עד סוף שעה חמישית כבכל שנה כמו שכתב במשנה ברורה. תבורך מפי עליון, 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה