הלכה ליום שישי כ"ו שבט תשפ"ב 28 בינואר 2022

פרשת השבוע - פרשת משפטים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם , דיני שומרים ודיני גנב, בדיני הגנב אנו רואים שנוי בדיני תשלומי הגניבה, בעוד שעל גניבה רגילה משלם הגנב פי שנים, הרי שבגניבת בעלי חיים, יש מצב שמשלם פי ארבעה , ויש מצב שמשלם פי  חמשה, וכך נאמר בפרשה  בפרק כ"א פסוק ל"ז "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" הרי שבמקרה גניבה של שור ואחר כך מכרו או שחטו ישלם פי חמשת מהגניבה, ואם זה היה שה שגנבו ומכרו או שחטו ישלם פי ארבעה, וצריך להבין מה הסיבה לשנוי ומה החילוק ביניהם?

את  הסיבה והחילוק לכך מביא רש"י במקום, את דברי רבי יוחנן בן זכאי שאמר, חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה הגנב לנשאו בו על כתפו משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו משלם ארבעה, הואיל ונתבזה בו, בדברי רבי יוחנן בן זכאי אנו מגלים יסוד עצום, חומרת עונש עבירה נמדדת לא רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה, דהיינו עבירה שנעשית בקלות ללא טורח וללא בזיון, עונשה חמור יותר מעבירה שנעשית בטורח ובביזיון, ולכן בגונב שור שהולך לבד ולא נתבזה בכך משלם פי חמשה אבל בגונב שה, שצריך להרימו על כתיפו ויש לו בזיון וטורח ענשו מופחת לשלם רק פי ארבעה.

יסוד זה אנו רואים גם בחג הפורים הבא עלינו לטובה, הגמרא במסכת מגילה שואלת מדוע נענשו ישראל בעונש חמור של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד? עונה הגמרא לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש, והדבר תמוה וכי על אכילת מאכלי גויים יש עונש מוות? אך אם נדקדק נראה, שלא נאמר לפי "שאכלו" בסעודת אחשורוש, אלא לפי "שנהנו", הרי שעונש העבירה לא נמדד רק בעצם עשייתו, אלא גם באופן עשייתו, ולפיכך כיון שלא רק אכלו שם נבילות וטריפות ומאכלי גויים, אלא אף נהנו מסעודה זו, הרי שאז משקל חומרת העבירה הוא לאין ערוך, ולפיכך המדד לעונש גבוה יותר, ולכן נענשו בגזירת להשמיד להרוג ולאבד.

ואם בעבירה כך, קל וחומר במצוה שאדם עושה, ישנו הבדל עצום בין מצוה שאדם עושה בקלות, בשלוה ללא קושי או בזיון ,או ללא מאמץ, לבין מצוה שעושה אדם בשמחה, אף שקשה לו הדבר, או כשהוא בסביבה לא ידידותית לאדם שמקיים מצוות, ובכל זאת הוא מתגבר ומקיים את המצוה, הרי ששכרו ומעלתו הוא לאין ערוך ויזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל מעשיו ועליו נאמר "ויגבה לבו בדרכי ה'".

נקיים את מצוות התורה בשמחה  והתלהבות  בכל מצב ובכל זמן ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו ,אמן.

שבת שלום

לשמיעת שיעורו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא פרשת משפטים:
לשיעור על פרשת משפטים ותרומה לחץ כאן
לשיעור על חוקים ומשפטים וערכאות לחץ כאן

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

פרשיות משפטים ותרומה

אורך השיעור: 00:26:14         הורד     (12.01 MB)

חוקים משפטים וערכאות

אורך השיעור: 00:32:56         הורד     (15.08 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה