הלכה ליום ראשון ח' ניסן תשפ"א 21 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אהרון שמואל ארמונד בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ביטול ובדיקת חמץ בשנה זו

בדיקת חמץ
אור לארבעה עשר בניסן (ליל י"ד בניסן), בודקין את החמץ לאור הנר. אולם השנה (התשפ"א), יחול אור לארבעה עשר בניסן בליל שבת, ולכן אין בודקין את החמץ אלא בליל ששי (יום חמישי בלילה). ומסיבה זו מתעוררות השנה עוד כמה נקודות הלכתיות שנדון ונבאר את כולן בהלכות שיובאו בהמשך השבוע בעזרת ה'. (תופעה זו היתה לפני כשלוש עשרה שנה, בשנת התשס"ח).

הנר שבודקין בו את החמץ, צריך שיהיה של שעוה (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו) כתקנת חז"ל, ואם אין לו נר אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה בשעת הצורך, וכן נהג הגאון חזון איש. וחובה לבדוק בכל חדרי הבית אם יש שם חמץ, ואף אם ברור שלא אכלו חמץ מעולם באותו החדר חובה לבדוק בו, והוא הדין לגבי מרפסות, גינות וכל כיוצא בזה.

וזמן הבדיקה הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, (ואם מסיבה כל שהיא לא בדקו בשעה זו, יש לבדוק בברכה אפילו בשעה מאוחרת יותר). ואסור לאכול סעודה של פת (לחם) או עוגה יותר משיעור כביצה (כחמישים וששה גרם), לפני בדיקת חמץ, החל מחצי שעה קודם זמן הבדיקה, אבל פחות מכביצה מותר לאכול. ופירות וירקות וכן תבשיל אורז וכיוצא בזה מותר לאכלם אף יותר משיעור כביצה.

בזמן הבדיקה, יש לשים לב על תרופות הנמצאות בבית, וכן משקאות חריפים (כגון ויסקי ובירה) וכדומה, שלפעמים לא שמים לב אליהם והם חמץ גמור.

אחרי בדיקת חמץ, צריך לבטל את החמץ בפיו, שיאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", וכפי שמופיע במחזורים לחג הפסח וברוב ההגדות. (בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ").

וצריך שיאמר את נוסח הביטול בשפה המובנת לו, שאם לא כן לא יצא ידי חובת הביטול. ונוהגים לומר את נוסח הביטול שלוש פעמים לחיזוק העניין (וטוב להוסיף לפחות באחד מהם "ליבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא").

ביעור חמץ
כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים וזורהו ברוח או זורקו לים, והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (לפני זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו.

יש נוהגים להסתיר בבית עשרה פתיתים (חתיכות קטנות של לחם וכדומה) עטופים היטב, כדי שבזמן הבדיקה ימצאם הבודק את החמץ. ומי שנוהג כן יזהר לרשום את מקומן של פתיתי החמץ, כדי שאם לא ימצא אחד מהם, יוכלו אחר כך למוצאו על ידי הרשימה.

ביעור חמץ השנה
השנה, יחול ערב פסח להיות בשבת, והואיל וכך, ביום שבת בבוקר (בערך בעשר ורבע), יחול איסור אכילת חמץ, ומאחר ואי אפשר לעשות בדיקת חמץ בליל שבת, לכן בודקים את החמץ ביום חמישי (הקרוב) בערב, ליל יום שישי י"ג ניסן. ומברכים לפני הבדיקה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ".

ואחרי סיום הבדיקה יאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה  ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא" (כל החמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו  יתבטל ויהיה כעפר הארץ).

ויש להזהר להצניע החמץ שנמצא ונועד לאכילה ביום שישי וביום השבת בפינה מיוחדת, כדי שלא יתפזר אנה ואנה ויצטרך בדיקה נוספת אחריו.

אסור לבשל לכבוד שבת בבוקר תבשילי חמץ שנדבקים בכלים, כגון חמין עם חיטה וכדומה, כדי שלא יצטרכו להדיח הכלים בשבת אחר הסעודה, שהרי הדחה זו אינה לצורך השבת, ואסור להדיח כלים בשבת שלא לצורך השבת. ובשנים האחרונות מצויים כלים חד פעמיים, שהמשתמש בהם יוכל להשליכם מביתו קודם זמן איסור חמץ, ובזה הוא יוצא מידי חששות אלו.

בהמשך השבוע נבאר בעזרת ה' עוד דינים המיוחדים לשנה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

השנה החלטתי שאני אוכל חמץ בליל שבת ובסעודה שנייה בשבת בבוקר מתי אני אמור להגיד את נוסח הביטול האם בשבת בבוקר?
ולגבי שאריות פיתה שנשר לי בשבת בבוקר איך אני מבער אותם
תודה רבה כבוד הרב י"ב ניסן תשפ"א / 25 במרץ 2021

שלום,

את הביטול תאמר בבוקר לפני סוף זמן ביעור חמץ, ואת הפתיתים שישארו אתה יכול להשליך לבית הכסא. תבורך מפי עליון, תזכה לשנים רבות נעימות וטובות,

על מה מברכים בשבת אם אין לחם ועוד לא אוכלים מצה? ט' ניסן תשפ"א / 22 במרץ 2021

הכל יוסבר בהלכה יומית בימים הללו. בליל שבת אפשר לאכול או חמץ או מצה. בשחרית לפני זמן איסור אכילת חמץ, אפשר לאכול או חמץ או מצה מבושלת או מטוגנת, ובסעודה שלישית עד סוף שעה תשיעית (בערך שתים וחצי) אפשר לאכול מצה מטוגנת או מבושלת או פירות או דגים וכדומה.

אני עושה בדיקת חמץ ביום רביעי, מכיוון שאני עובד ביום חמישי עד שישי בצהריים. האם אני צריך לברך על הבדיקה? ח' ניסן תשפ"א / 21 במרץ 2021

ע' ברמ"א (ר"ס תלו) שהבודק קודם ליל י"ד אינו מברך. ועיין בבית יוסף שהביא מחלוקת בזה. והפרי חדש כתב שכל שחייב לבער חייב לברך. [וע"ע בחקת הפסח (סק"א) שהביא שכן דעת כמה פוסקים]. אך הרב שיירי כנסת הגדולה (הגב"י אות ח) כתב, שנראה שכיון שיש מחלוקת בזה, לא יברך אפילו בתוך שלשים יום, שספק ברכות להקל, ושכן נראה מדברי השו"ע שלא הזכיר מחלוקת זו, וסמך על הכלל דסב"ל. וכן פסק מהריק"ש. וכן עיקר. (שלחן גבוה סק"ג. כה"ח אות י, לט). לכן לא יברך על הבדיקה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה