הלכה ליום ראשון ח' ניסן תשפ"א 21 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אהרון שמואל ארמונד בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ביטול ובדיקת חמץ בשנה זו

בדיקת חמץ
אור לארבעה עשר בניסן (ליל י"ד בניסן), בודקין את החמץ לאור הנר. אולם השנה (התשפ"א), יחול אור לארבעה עשר בניסן בליל שבת, ולכן אין בודקין את החמץ אלא בליל ששי (יום חמישי בלילה). ומסיבה זו מתעוררות השנה עוד כמה נקודות הלכתיות שנדון ונבאר את כולן בהלכות שיובאו בהמשך השבוע בעזרת ה'. (תופעה זו היתה לפני כשלוש עשרה שנה, בשנת התשס"ח).

הנר שבודקין בו את החמץ, צריך שיהיה של שעוה (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו) כתקנת חז"ל, ואם אין לו נר אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה בשעת הצורך, וכן נהג הגאון חזון איש. וחובה לבדוק בכל חדרי הבית אם יש שם חמץ, ואף אם ברור שלא אכלו חמץ מעולם באותו החדר חובה לבדוק בו, והוא הדין לגבי מרפסות, גינות וכל כיוצא בזה.

וזמן הבדיקה הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, (ואם מסיבה כל שהיא לא בדקו בשעה זו, יש לבדוק בברכה אפילו בשעה מאוחרת יותר). ואסור לאכול סעודה של פת (לחם) או עוגה יותר משיעור כביצה (כחמישים וששה גרם), לפני בדיקת חמץ, החל מחצי שעה קודם זמן הבדיקה, אבל פחות מכביצה מותר לאכול. ופירות וירקות וכן תבשיל אורז וכיוצא בזה מותר לאכלם אף יותר משיעור כביצה.

בזמן הבדיקה, יש לשים לב על תרופות הנמצאות בבית, וכן משקאות חריפים (כגון ויסקי ובירה) וכדומה, שלפעמים לא שמים לב אליהם והם חמץ גמור.

אחרי בדיקת חמץ, צריך לבטל את החמץ בפיו, שיאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", וכפי שמופיע במחזורים לחג הפסח וברוב ההגדות. (בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ").

וצריך שיאמר את נוסח הביטול בשפה המובנת לו, שאם לא כן לא יצא ידי חובת הביטול. ונוהגים לומר את נוסח הביטול שלוש פעמים לחיזוק העניין (וטוב להוסיף לפחות באחד מהם "ליבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא").

ביעור חמץ
כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים וזורהו ברוח או זורקו לים, והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (לפני זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו.

יש נוהגים להסתיר בבית עשרה פתיתים (חתיכות קטנות של לחם וכדומה) עטופים היטב, כדי שבזמן הבדיקה ימצאם הבודק את החמץ. ומי שנוהג כן יזהר לרשום את מקומן של פתיתי החמץ, כדי שאם לא ימצא אחד מהם, יוכלו אחר כך למוצאו על ידי הרשימה.

ביעור חמץ השנה
השנה, יחול ערב פסח להיות בשבת, והואיל וכך, ביום שבת בבוקר (בערך בעשר ורבע), יחול איסור אכילת חמץ, ומאחר ואי אפשר לעשות בדיקת חמץ בליל שבת, לכן בודקים את החמץ ביום חמישי (הקרוב) בערב, ליל יום שישי י"ג ניסן. ומברכים לפני הבדיקה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ".

ואחרי סיום הבדיקה יאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה  ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא" (כל החמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו  יתבטל ויהיה כעפר הארץ).

ויש להזהר להצניע החמץ שנמצא ונועד לאכילה ביום שישי וביום השבת בפינה מיוחדת, כדי שלא יתפזר אנה ואנה ויצטרך בדיקה נוספת אחריו.

אסור לבשל לכבוד שבת בבוקר תבשילי חמץ שנדבקים בכלים, כגון חמין עם חיטה וכדומה, כדי שלא יצטרכו להדיח הכלים בשבת אחר הסעודה, שהרי הדחה זו אינה לצורך השבת, ואסור להדיח כלים בשבת שלא לצורך השבת. ובשנים האחרונות מצויים כלים חד פעמיים, שהמשתמש בהם יוכל להשליכם מביתו קודם זמן איסור חמץ, ובזה הוא יוצא מידי חששות אלו.

בהמשך השבוע נבאר בעזרת ה' עוד דינים המיוחדים לשנה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

השנה החלטתי שאני אוכל חמץ בליל שבת ובסעודה שנייה בשבת בבוקר מתי אני אמור להגיד את נוסח הביטול האם בשבת בבוקר?
ולגבי שאריות פיתה שנשר לי בשבת בבוקר איך אני מבער אותם
תודה רבה כבוד הרב י"ב ניסן תשפ"א / 25 במרץ 2021

שלום,

את הביטול תאמר בבוקר לפני סוף זמן ביעור חמץ, ואת הפתיתים שישארו אתה יכול להשליך לבית הכסא. תבורך מפי עליון, תזכה לשנים רבות נעימות וטובות,

על מה מברכים בשבת אם אין לחם ועוד לא אוכלים מצה? ט' ניסן תשפ"א / 22 במרץ 2021

הכל יוסבר בהלכה יומית בימים הללו. בליל שבת אפשר לאכול או חמץ או מצה. בשחרית לפני זמן איסור אכילת חמץ, אפשר לאכול או חמץ או מצה מבושלת או מטוגנת, ובסעודה שלישית עד סוף שעה תשיעית (בערך שתים וחצי) אפשר לאכול מצה מטוגנת או מבושלת או פירות או דגים וכדומה.

אני עושה בדיקת חמץ ביום רביעי, מכיוון שאני עובד ביום חמישי עד שישי בצהריים. האם אני צריך לברך על הבדיקה? ח' ניסן תשפ"א / 21 במרץ 2021

ע' ברמ"א (ר"ס תלו) שהבודק קודם ליל י"ד אינו מברך. ועיין בבית יוסף שהביא מחלוקת בזה. והפרי חדש כתב שכל שחייב לבער חייב לברך. [וע"ע בחקת הפסח (סק"א) שהביא שכן דעת כמה פוסקים]. אך הרב שיירי כנסת הגדולה (הגב"י אות ח) כתב, שנראה שכיון שיש מחלוקת בזה, לא יברך אפילו בתוך שלשים יום, שספק ברכות להקל, ושכן נראה מדברי השו"ע שלא הזכיר מחלוקת זו, וסמך על הכלל דסב"ל. וכן פסק מהריק"ש. וכן עיקר. (שלחן גבוה סק"ג. כה"ח אות י, לט). לכן לא יברך על הבדיקה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה