הלכה ליום רביעי ט"ז כסלו תשפ"ד 29 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נר חנוכה – ערכתי נר למשיח"י

בשבוע הבא ביום חמישי (ליל יום שישי) יחלו שמונת ימי החנוכה, יחדשהו ה' עלינו לטובה ולברכה.

מאי חנוכה
ענין נס החנוכה, וכל דיני ימי החנוכה, אינם מפורשים במשניות שחיברו התנאים, כי אין לנו "מסכת חנוכה" כפי שיש לכל מועדי ישראל, לכן אין לנו דינים מפורשים בזה במשניות, (מלבד בדרך אגב, שמוזכר חנוכה במסכת ביכורים, לגבי הבאת ביכורים, וכיוצא בזה במסכת ראש השנה. וכן במסכת בבא קמא מוזכר נר חנוכה, לגבי מי שנרות החנוכה שלו גרמו לשריפה), אך עיקר דברי רבותינו חכמי הגמרא בענין זה, הנה הם במסכת שבת (דף כא:), שם מבוארים כמה דינים מדיני החנוכה, ובכללם הסבירו רבותינו את מהות הימים הללו, ונקרא את דברי הגמרא:

מַאי חֲנוּכָּה? (מה משמעות "חנוכה"?),  תָנוּ רַבָּנַן, בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה (בכ"ה כסליו מתחילים ימי חנוכה), תְּמָנְיָא אִינּוּן (שמונה הם), דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן (שלא להספיד בהם ולא להתענות בהם), שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוונִים לַהֵיכָל, טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

עיקר תקנת הדלקת הנר
לכן, אף על פי שאירעו לאבותינו נסים רבים בימים ההם, מכל מקום עיקר מצוות ימי חנוכה בהדלקת הנרות, היא זכר לנס שנעשה, שלא מצאו אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו מספיק שמן אלא ליום אחד, ונעשה נס והדליקו מאותו פך את נרות המנורה במשך שמונה ימים, עד שהספיקו להביא שמן טהור נוסף. ולכן אנו מדליקים נרות חנוכה במשך שמונה ימים.

על הנסים
מלבד זה, קבעו רבותינו את הימים הללו להלל בכל יום, וכן להודאה לה' בתפילת "על הנסים" שבתפילה ובברכת המזון, ובה נזכר גם נס הנצחון שאירע לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

נס להתנוסס
ולכאורה יש לשאול, כיצד שמו החשמונאים שמן בכמות גדולה בלילה הראשון, על סמך מחשבתם שיעשה להם נס לשאר הימים? הרי אין לסמוך על הנס?? ושאלה זו נכונה גם ביחס לכל המלחמות שנלחמו החשמונאים, כיצד זה סמכו על הנס ויצאו להלחם מעטים כנגד רבים?

אלא שמכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בדרשותיו), שאף על פי שאין להתפלל על נס ואין לסמוך על הנס, מכל מקום כאשר מתפללים על כלל עם ישראל, אפשר להתפלל שיעשה עמנו ה' נס, כי כל קיומו של עם ישראל הוא מעל הטבע, ולכן בהחלט אפשר להתפלל לה' שיעשה נס כאשר הבקשה היא לכללות עם ישראל. לכן יכלו החשמונאים לבטוח בה' שיעשה להם נס, הן במלחמותיהם והן בענין פך השמן הטהור.

כל הדברים הללו, מראים לנו על חביבותם של ישראל, ולכן בימי החנוכה, שאנו מודים לה' יתברך על הנסים שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, עלינו לזכור, את חביבותם של ישראל לפני ה' יתברך, אשר אין ספק שגם בדורותינו, אנו זוכים להשגחה פלאית מאת ה' מן השמים, שסביב סביב יושבים להם אויבי ישראל כזאבים שוחרים לטרף, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם, ועוד יצילנו מידם!

ערכתי נר למשיחי
יש לדעת כי כל ענין הדלקת נרות חנוכה, מלא וגדוש בסודות נשגבים על פי הקבלה, ומרן החיד"א בספרו חומת אנך (תהלים פרק קלב) הביא את דברי רבינו מנחם עזריה מפאנו, שכתב, על מה שנאמר בתהלים "ערכתי נר למשיחי", כי ראשי תיבות המילה משי"ח: מ'ילה, ש'בת, י'ום טוב, ח'נוכה, שעל ידי קיום מצות המילה, שמירת שבת ויום טוב, והדלקת נרות חנוכה, יאירו בעולמות העליונים כל האורות, ותאיר גם האות יו"ד האחרונה שבסיום המילה "משיחי", שהיא רומזת על מלכות מלך המשיח שיתגלה עלינו במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה