הלכה ליום ראשון ל' אב תשפ"ה 24 באוגוסט 2025

חודש אלול

נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

היום הוא יום ל' מנחם אב, שהוא היום הראשון של ראש חודש אלול, לכן נביא דברים שדיבר מרן זצ"ל לרגל חודש אלול (בשנת התשס"ה).

כעת אנו עומדים בחודש אלול. תיכף אחרי ראש חודש אלול, רבים נוהגים לומר "סליחות", ובמשך ארבעים יום אומרים סליחות, שלושים ימי אלול, ועשרת ימי תשובה, מפני שכל אלו הימים, הם ימי רחמים, שבהם עלה משה רבינו למרום, והתחנן להקדוש ברוך הוא שיסלח לישראל, כמו שנאמר, "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם".

לכן הימים הללו נקבעו לעולם שהם ימי רחמים. ולכן גם מוטל עלינו, כל אחד ואחד, איש ואשה, לפשפש במעשיו, לראות איך עברה השנה? האם עשה תשובה, עשה מעשים טובים? הרבה צדקות? שהרי כך צריך להיות! המצוות והמעשים הטובים הם שיצילו את האדם ביום הדין, הוא יום ראש השנה!

בראש השנה, כל הספרים- נפתחים לפני הקדוש ברוך הוא, "ספרי חיים וספרי מתים", כי גם את המתים דנים ביום ראש השנה, פותחים את ספריהם, ודנים אותם. יש אנשים, שהניחו בנים רשעים בעולם הזה, ובודקים, האם יש להורים אחריות על מעשי בניהם? לפעמים, ההורים לא לימדו את בניהם תורה, ולכן בניהם רשעים, ואז בוחנים את הדברים, וגוזרים עליהם להענש, ומעמיקים להם את הגיהנם. ואפילו אדם שהיה צדיק גמור, והוא נמצא בגן עדן, אם בנו חוטא מפני שלא חינך אותו כראוי, מוציאים את הצדיק מגן עדן, ומראים לו את בנו, איך שמייסרים אותו בגיהנם, שידע מה שנעשה לבנו, שהכל נגרם באשמתו, מפני שלא חינך אותו על ברכי התורה.

יש אדם, ששם את בנו להתחנך בבית ספר חילוני. כמה אנחנו צועקים ומלמדים ברבים, "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם", שחייב אדם לשלוח את בנו וללמדו תורה, והאיש הזה אוטם את אזניו, ושם את בנו בבית ספר חילוני. אדם כזה, אפילו אם קיים בעצמו את כל המצוות, עוונו ישא, כי מה הערך בכל המצוות שעשה, אם לא חינך את בניו ללכת בדרכי התורה? צריך שילכו הבנים בדרך התורה, והוא לא עשה כך, אוי ואבוי לו מיום הדין, אוי ואבוי לו מיום התוכחה!

לכן דנים גם את המתים, וכמו שהגמרא במסכת ראש השנה (דף לב.) אומרת, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים? (אף על פי שהוא יום חג, כמו שנאמר, "בכסה ליום חגנו"),  אָמַר לָהֶם, אֶפְשָׁר מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִין לְפָנָיו, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה?!

למדנו, שזהו יום דין קשה מאד, ולכן כל אחד ואחד צריך לסגל לעצמו מעשים טובים, כי המצוות והמעשים הטובים הם שגורמים חיים לאדם, כמו שנאמר, "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ", ונאמר, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", ומי שלא עושה כך, ולא מסגל לעצמו מצוות לקראת ראש השנה, הוא ממש מאבד את עצמו לדעת, איך ידונו אותו? יראו את כל מעשיו שהם מכוערים! כמה זה דבר קשה!

כמו שסוחר ותיק, עושה "מאזן", ובודק מתי הרויח ומתי הפסיד, כך כל אחד ואחד יחשוב היטב, יעשה חשבון, לבדוק היטב את מעשיו, יראה איך עברה עליו השנה! והזמן המתאים לזה במיוחד, הוא בחודש אלול, שהרי "אלול" הוא מלשון ריגול וחיפוש, כמו שנאמר, וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ, ומתרגם התרגום, "וִיאַלְלוּן יַת אַרְעָא", כך יבדוק את מעשיו, לראות אם הלך בדרך טובה, או שלא הלך בדרך טובה.

והרי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, לכן צריך להשתדל בכל הכוחות, כדי להיטיב את המעשים.

בעוונות הרבים, אנשים לא מכוונים בתפילה. בימים הללו, ימי חודש הרחמים, איך יעמוד אדם לפני הקדוש ברוך הוא ולבו בל עמו? אלא עליו לחשוב ולכוין היטב. דבר זה נרמז בפסוקים, שנאמר: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טהור וכו', וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב, יִרְחַץ בַּמָּיִם, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה", זה רמז על אדם שהוא לא טהור, שיש בידו עוונות, מה יעשה? לפנות ערב, שזה ערב ראש השנה, ירחץ במים טהורים, ואין מים אלא תורה, כמו שנאמר "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", ויוסיף תורה, ואפילו אם הוא כבר לומד תורה, יוסיף עוד בלימוד התורה, ויוסיף מצוות וצדקות ומעשים טובים, אפילו שכבר נותן צדקה, עתה הוא הזמן להרבות ולהוסיף עוד ועוד בצדקה, "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִ'ישׁ לְ'רֵעֵהוּ וּ'מַתָּנוֹת לָ'אֶבְיוֹנִים" זה ראשי תיבות "אלול", שהם ימים שיש להרבות בהם בצדקה לעניים. ובזה אדם יזכה לצאת זכאי ביום הדין, ביום ראש השנה.

תְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה! אם חס ושלום נגזרה על האדם איזו גזירה, יראו כעת את מעשיו הטובים, שמחנך את בניו בדרכי התורה, ויקויים בו, "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ", מדוע יותיר אותו בחיים? בגלל "פרי בטנך", בזכות הבנים שלו, שהרי אדם לא יודע מה יש בשמים, לפעמים יש עליו קיטרוג, ובאים מלאכי חבלה ומקטרגים עליו, רוצים שיגזרו עליו מיתה, אבל הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, מלא רחמים, כְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה, רואה שהאדם הזה, יש לו בנים, שהם לומדים תורה, ויודע ה' יתברך, שאם יקח את אביהם, מה יהיה עם בניו? מי ידאג להם? בודאי יפרקו כל עול! לכן הקדוש ברוך הוא מניח אותו, מותיר אותו לטובה, לחיים טובים ולשלום.

נאמר, "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא", ארי"ה ראשי תיבות, אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה, שאלו ימי הדין, עד הושענא רבה שהוא זמן חיתום הדין, לכן בימים הללו, ישתדל כל אדם לקום לסליחות, כמה שיוכל, אם לא כל יום, אבל על כל פנים מתי שיוכל, ילך.

פעם רצו במחנה צה"ל, לעשות סליחות בשעה עשר בלילה. והשבנו להם מדברי הפוסקים, שהדבר אסור, מפני שמי שאומר סליחות בלילה, לפני חצות הלילה, הוא נחשב "מקצץ בנטיעות", כי בסליחות אומרים "י"ג מידות" (ה' ה' אל רחום וחנון וכו'), ומי שאומר י"ג מידות בלילה, מתגרה בחיצונים, במקטרגים, נמצא שמי שאומר סליחות בתחילת הלילה, הוא גורם רעה לעצמו, ועדיף לו שלא יאמר סליחות. אלא אחרי חצות הלילה, מתמתקים הדינים, ואז הוא הזמן שאפשר כבר לומר סליחות, וכן אם אי אפשר, אז בשעות היום אפשר לומר סליחות, למשל לפני תפילת מנחה, אבל בתחילה הלילה, אסור, עד חצות הלילה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה