הלכה ליום שישי ט"ו תמוז תשפ"א 25 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהודה בן אסתר ז"ל

שהיום יום השלושים לפטירתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו

פרשת בלק

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
(נערך על ידי נכדו הרה"ג יעקב ששון שליט"א)

בפרשה נקרא, איך שבלק מלך מואב, שכר את בלעם בן בעור, שהיה מכשף גדול, כדי שיקלל את ישראל, אך הקדוש ברוך הוא הפר עצתו, וגרם לבלעם שיברך את ישראל.

בתוך דבריו, אמר בלעם בן בעור: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל". מה פירוש הפסוק הזה?

בלק, קרא לבלעם, ואמר לו, אתה קוסם גדול, אתה מכשף, ובכח הכישופים אתה יודע מה יהיה בעתיד. אך אלה היהודים, אין להם כשפים, יש להם "אורים ותומים", שהיו על לבו של הכהן הגדול, והם ניגשים אל הכהן, ושואלים על העתיד, והאותיות שבחושן מאירות, וכך יודעים את התשובה. ואלה האורים ותומים, היו משיבים בדברים נחרצים, ולא באופן שיש בו ספק. לא כן הקוסמים והמכשפים, שהרבה פעמים טועים בדבריהם, כמו שנאמר, "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל", שהקדוש ברוך הוא מטעה אותם.

הנה חרטומי מצרים, שהיו מכשפים גדולים, ראו בכח הכישופים שלהם, שעתיד מושיעם של ישראל ללקות במים. מה חשבו? מה פירוש הדברים שילקה במים? היו משוכנעים החרטומים, שמושיעם של ישראל עלול לטבוע במים, ולכן ציוה פרעה, "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", שהיו בטוחים שבמים יוכלו להמית את מושיעם של ישראל. אך מה היה באמת? מהם המים שראו החרטומים שמשה ילקה בהם? אלו "מי מריבה", שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה להוציא מים מן הסלע, אמר משה לישראל, "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים", ומפני שדיבר כך עם ישראל, נענש שלא הרשה לו ה' יתברך להכנס לארץ ישראל, וזו היתה הכוונה האמיתית בכך שמשה ילקה במים, אך הם טעו, וחשבו שהכוונה שיטבע במים.

כך הם הכשפים וידיעת העתידות של הקוסמים, "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל", אבל האורים ותומים, משיבים דברים נחרצים, דברים ברורים שלא יטעו בהם!

אם כן, זהו פירוש תחילת הפסוק, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כי לישראל אין ניחושים ולא קסמים, יש להם אורים ותומים, שמשיבים דברים נחרצים. אך עדיין מה פירוש המשך הפסוק, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, מה פירוש הדברים?

לפני שבא בלעם וקילל את ישראל, היו אומות העולם תוהים, מהו כוחם של ישראל? במה הם מצליחים כל כך? הלכו לשאול את זקני מדין, שהיו מכירים את משה רבינו, שהרי משה היה במדין, אצל יתרו, לפני שהגיע למצרים לגאול את ישראל. אמרו להם חכמי מדין, זה משה, כוחו בפיו, וזהו כוחם של ישראל, בפה שלהם. שמעו כן הגויים ואמרו, אם כך, גם אנו, נביא את בלעם הקוסם, שכוחו בפיו, שהרי בזמן שנלחם סיחון במואב, שכר סיחון את בלעם שיקלל את מואב, ובלעם קילל אותם, וקללתו התקיימה, כמו שנאמר "אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ", לכן אמרו הגויים, כעת נשכור את בלעם שיקלל את ישראל, מה הם כוחם בפיהם, אף הוא כוחו בפיו!

אך טעו אלה הטפשים טעות גדולה, וכי כוחם של ישראל רק בפיהם? הרי יש להם את הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, והוא משך את לשונו של בלעם, שיברך את ישראל, כמו שאמר בלעם, "אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹקִים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר"!

כעת, לאחר שבירך בלעם את ישראל, אמר בלעם, מה עשינו? עד עתה, היו ישראל יכולים לחשוש, שמא יבוא נביאם של אומות העולם, ויקלל אותם בפיו, ועל ידי זה הם יפסידו במלחמה, אך עתה, שכבר בא בלעם לקללם, וראו ישראל שלא פעל בדבריו מאומה להזיקם, התחזקו יותר, ראו שאין מי שיכול לעמוד נגדם!

המגיד מדובנא מביא על כך משל. היה שר אחד, מצביא, ובכל פעם שהיו לו מלחמות, היה מנצח, וכשהיו משליכים נגדו חיצים, היה מכופף את עצמו, וכך החצים היו עפים מעל ראשו, אך לא פגעו בו. בכל זאת, חשש השר, שמא פעם אחת ישליכו את החצים כנגד לבו, והרי בהחלט יתכן הדבר שיפגעו בו החצים, לכן היה חושש ומחפש דרך להנצל. והנה שמע השר שמועה מוזרה, שישנו מדען גדול, שיש לו משחה מיוחדת, ומי שמורח על גופו את המשחה, לא יוכלו החצים לפגוע בו.

שמע, ויצא אל המדען הגדול, לקנות ממנו את המשחה. בא לפניו, ובאמת קיבל ממנו את המשחה, ומרח אותה על גופו. בדרכו חזרה לעירו, התנפלו עליו עדת שודדים, ראו מרכבה נאה והדורה, אמרו בודאי יש לאדם זה ממון רב, לכן החלו משליכים עליו חצים. והנה החצים פגעו בגופו, ונפלו בזה אחר זה! כילו השודדים את כל חציהם, וראו שאינם מנצחים, החלו לברוח!

קרא אליהם השר, בואו בואו! בואו חביבים שלי, בואו, אדבר איתכם יפה! ניגשו אליו בזהירות, הוציא השר יין ישן לקראתם, אמר להם, בואו, נשתה לחיים! אמרו לו השודדים, הלא אנו באנו להרוג אותך, ואתה מציע לנו יין משובח? השיב להם השר, דעו, כי עתה חזרתי מבית המדען, שמכר לי משחה מיוחדת, ובכל הדרך, אמרתי בלבי, איזה פתי אני! איזה טיפש יאמין שיש משחה שתוכל להגן מן החצים! כך הצטערתי ששילמתי על המשחה הון תועפות, אך כעת, שיריתם עלי וראיתי שהמשחה הועילה בהחלט, הנני שמח שמחה גדולה, לכן בואו ונשתה לחיים! זהו המשל.

והנמשל, אמר לו בלק לבלעם, כל הזמן אפשר היה לחשוב, שאדם שכוחו בפיו, יוכל לשלוט על ישראל, אבל עכשיו, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, כעת ידעו ישראל, מה פעל אל, איך שהקדוש ברוך הוא מושיע אותם, וכעת יתחזקו יותר נגד אויביהם.

ממשיך הפסוק ואומר,"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".

לפני למעלה ממאה שנה, ברוסיה, שלט הצר העריץ, ניקולאי, שם רשעים ירקב, שהיה שונא ישראל. קרא אליו את שר החינוך שלו, וציוה עליו, שיגזור על כל היהודים, שמעתה יהיו מחוייבים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים, ואסור יהיה לשלוח את הבנים לתלמודי תורה. שמע שר החינוך בקול הצר, וגזר על היהודים, שמעתה לא יוכלו ללמד תורה, וישלחו את כל הילדים לבתי הספר הממשלתיים.

שמעו זאת רבני ישראל, ובכללם הגאון רבי יצחק מוואלאזין, והאדמו"ר רבי שמואל שניאורסון, שהיה רבם של חסידי חב"ד, ופרסמו לכל היהודים, לבל ישמעו בקול שר החינוך, ויתעלמו מדבריו. ראה הצר ניקולאי, שאין היהודים שומעים לגזירתו, זימן אליו את שר החינוך, וגער בו, כיצד אינך מסוגל להיות אחראי לקיים את גזירתי?! השיב לו השר, מה אעשה? הרבנים של היהודים מעזים פניהם להתנגד לגזירתי, והיהודים שומעים בקולם! גער בו הצר בתקיפות, וציוה עליו לקחת אחריות על הדברים, ולדאוג שהגזירה תתממש.

מה עשה השר? זימן אליו את כל הרבנים היהודים, ועמד בפניהם ונאם, דברי נאצה וחירוף, "אתם הרבנים, אנשים בזויים ושפלים!, אנחנו מציעים לכם הצעה שהיא כמו טס של זהב, ואתם בועטים בה! אנחנו מאפשרים לכם שיהיו בניכם פרופסורים, דוקטורים, ואתם דוחים את דברינו! טפשים שכמותכם, אני תמה ומתפלא, בשביל מה ברא האלוקים עם שפל שכמוכם?!". שמעו הרבנים את דבריו, וכבשו פניהם בקרקע, התבונן בהם שר החינוך, והנה הוא רואה שרבי יצחק מוואלאזין, מחייך לעצמו. צרח עליו השר, אינך מתבייש? אתה מלגלג על דברי?

השיב לו רבי יצחק, אני איני מזלזל, אני פשוט שמח! שאל אותו השר, מדוע אתה שמח? אני לא חושב שיש לך סיבות לשמוח! אמר לו רבי יצחק, אדוני השר, יש נביא אחד שלכם, ושמו בלעם, והוא אמר את מה שכבודו אומר, הוא אמר, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, כלומר, כעת יאמרו לישראל, מה פעל אל? בשביל מה ברא אומה כזו? אומר לנו בלעם, יבואו ימים שיאמרו כך לישראל, בשביל מה ברא אותם ה', אך ממשיך בלעם ואומר, מה יהיה תיכף לאחר מכן? הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא! כמו אריות יקומו! למדנו שלא לפחד ממך, שלא לחשוש מפני גזירתך! שמע זאת השר, וירד מ"הפודיום" כמו כלב, הלך ולא חזר.

ומה פירוש המשך הדברים, "לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה"?, הפסוק מדבר על משה רבינו, שלא ישכב, כלומר, לא יפטר מן העולם, עד "יאכל טרף", ועד ש"דם חללים ישתה". אמר ה' למשה, "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ", רק אחרי שיאכל טרף, ודם חללים ישתה, יפטר מן העולם, ומי הוא הטרף? זה הטרף, טריפה, זה בלעם הרשע, שהיה אומר שם של טומאה, והיה מרחף באויר, ובא פנחס להורגו, ופרח בלעם והתעופף לו, וכתוב בזוהר הקדוש, שכמו כן פנחס, אמר שם המפורש ופרח באויר גם הוא, והיה רודף אחרי בלעם, עד שהכהו והפילו לארץ והרג אותו.

"ודם חללים ישתה", אלו חמשת מלכי מדין, שהרגו אותם ישראל בחיי משה רבינו. זה פירוש הפסוקים. שרק אחר כך נפטר משה רבינו. ככה הקדוש ברוך הוא ינקום בכל שונאי ישראל הרשעים, שהקדוש ברוך הוא יודע מי הם ומה יש בלבם, כי הוא יודע מחשבות, ישיב להם מנה אחת אפיים על שנאתם, ויאבד אותם מן העולם. אנחנו נקווה שיבוא משיח צדקינו, במהרה בימינו, אמן.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני שמעתי מהתוכנה הקולית הלכות זה נחשב לי שלמדתי או לא? תודה רבה ושבוע טוב. ט"ז תמוז תשפ"א / 26 ביוני 2021

נחשב ללימוד, יש מעלה מיוחדת כשמוציא את הדברים מפיו, אבל בכל זאת מתקיימת מצוות תלמוד תורה גם במחשבת הלב, כמו שנאמר, והגית בו יומם ולילה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה