הלכה ליום שישי כ"ה אייר תשפ"א 7 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מוראד בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
ה' בקול שופר ישמיע ישועה

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

פרשת השבוע - בהר בחוקותיי

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו, והשיג לכם דייש את בציר ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ", התורה מבטיחה לנו, כי אם נקיים את המצוות ונלמד תורה אז נזכה לכלכלה טובה, שלום בארץ, בטחון כלכלי וחברתי.

אך שואל הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל על הפסוק, אם בחוקותיי תלכו, מדוע נקטה התורה בלשון "תלכו", מה שייך לשון הליכה בקיום מצוות, ולכאורה הייתה התורה צריכה לכתוב לשון "תשמרו" או "תשמעו" או "תקיימו", ומהו לשון "תלכו" שכתבה התורה?

כדי להבין זאת ,מביא הרב, מעשה בעיר גדולה של חכמים וסופרים, כשלמרגלות העיר היה נהר גדול ורחב ידיים, ובעיר הזאת היה שופט עריץ וגאה, שהיה גם גבוה, מלא, רחב ושמן מאוד, ושמו היה בפי כל טוביה השופט, כל מי שהיה מוזמן אליו היה כולו רועד מפחד, בידעו כי השופט הזה הינו קפדן ומחמיר גדול, והעונשים שהיה מטיל על הנאשמים הינם קשים ביותר, אא"כ שלשלו שלמונים לכיסו הפרטי, או אז היה מקל בעונש, עד ששמו היה לשמצה בפי כל אנשי העיר, שנאתם של בני העיר אליו גברה מיום ליום והתלונות אצל הממונים עליו על תפקודו וכושר שפיטתו הלקוי, ולקיחת השוחד, הלכו והתרבו מיום ליום עד שנפתחה נגדו חקירה סמויה בלא ידיעתו, לבסוף נפלה החלטה אצל הממונים עליו, כי התלונות נכונות, ועליו לעמוד לדין, טוביה השופט שדבר השמועה על הדחתו והעמדתו לדין גונב לאוזניו, החליט ברוב גאוותו לברוח מהעיר ולא לחכות לרגע שייעצר ויובא לדין, קם השכם בבוקר, ארז מעט מחפציו ויצא לעבר הנהר לברוח מהעיר בטרם ייעצר, אך בהגיעו לשפת הנהר נעמד, כיון שלא ידע לשחות, והוא שהיה שמן ובעל בשר, ידע שמיד שיכנס למים, הוא יצלול כעופרת במים אדירים.

והנה תוך כדי עמדו על שפת הנהר הגיע אחד מתושבי העיר שהיה גיבור ראה את השופט עומד ומתלבט מה לעשות, ושאל אותו האם כבוד השופט רוצה לעבור את הנהר? כן, ענה השופט אך איני יודע לשחות, חיש קל הציע האזרח לשופט כי הוא מוכן להרימו על כתפיו הרחבות ולהעבירו את הנהר, שמח טוביה השופט על ההצעה הנדיבה ומיד ישב על כתפיו של האזרח, והלה נכנס לנהר בשחייה מהירה כשהוא נושא עליו את השופט השמן בעל הבשר, בדרך תוך כדי השחייה, שאל האזרח את השופט, מדוע כבודו עוזב את העיר ולא נמצא בבית המשפט כדרכו בכל יום? השופט שהיה מדוכא ממצבו, החל לספר את מה שעוללו לו וכי עומדים להדיחו בבושת פנים, ולכן  החליט להקדים תרופה למכה ולברוח מהעיר, שמע זאת האזרח התמים ושאל בתדהמה רגע, כבודו כבר לא שופט בעיר? כן,ענה טוביה לדאבוני  אינני שופט יותר בעיר, שמע זאת האזרח ומיד זרק את טוביה השופט לתוך מי הנהר הזורמים, ועזבו לאנחות ,כשטוביה נלחם שלא לטבוע, ובכוחות נפש עצומים הגיע לשפת הנהר השני בבושת פנים כשהוא מותש ועייף, אזרחים רבים שחזו בנעשה, פנו מיד לאזרח התמים ושאלוהו, הרי את רוב הנהר הצלחת להעביר אותו ומדוע לקראת הסוף הטלת אותו למי הנהר? הרצינו פניו של האזרח ואמר אומר לכם את האמת הרי אתם יודעים כי השופט הינו בעל משקל כבד וקשה מאוד להרימו, אך כל עוד שידעתי שהוא שופט היה לי עניין ואינטרס להשקיע בו, ולכן הסכמתי להרים אותו, ועם כל הקושי הרגשתי ששווה לי והצלחתי להרימו, אך ברגע שאמר לי שהוא כבר לא שופט, הוא נעשה לי כל כך כבד, עד שבאמת לא הצלחתי להשאיר אותו רגע אחד עלי ולא הייתה לי ברירה אלא לזרקו למים.

מעשה זה מלמד אותנו יסוד גדול בחיי האדם כל מעשה שאדם עושה ויש לו עניין וחשיבות במעשה זה הרי זה עובר עליו בקלות ואין הוא מרגיש קושי בעשייתו, לעומת זאת אדם שעושה דבר בקושי ובלא הרגשה של נחיצות  וחשיבות העניין, הרי זה עובר עליו בקושי וקשה עליו הדבר מאוד לעשותו, לפיכך בקיום מצוות נדרש מהאדם, להכיר בחשיבות של עשיית רצון הבורא, וכי זהו מטרתנו בעולם לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ואז ירגיש קל בקיום המצוות, ולכן כתבה התורה אם בחוקותיי תלכו בלשון הליכה שאדם ירגיש שהוא הולך עם המצוות יד ביד בקלות ולא מרגיש שזה רובץ מעליו עם קושי בקיום המצוות, כיון שהוא מכיר ויודע הוא את  חשיבות העניין של שמירת תרי"ג מצוות, ומרגיש שהתורה והמצוות הולכים אתו יחד, טוב לו איתם, וחש הוא שספר חוקים זה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו הם רק לטובתו,  כמו שנאמר "ובחרת בחיים". ואז נזכה לברכות שנאמרו בפרשת השבוע, אמן.

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

במנין שלנו כמעט בכל יום אין כהן. האם חייבים לעלות לעלעיית ראשון את הרב בכל יום שני וחמישי, או אפשר בכל ישראל. תודה כ"ה אייר תשפ"א / 7 במאי 2021

צריך לבקש מהרב שימחל על כבודו, כי ברוב בתי הכנסת לא מעלים את הרב באופן קבוע, אלא אם הוא ממש מגדולי הדור. תבורכו,

שלום כבודו, האם מותר לשמוע שיעורי מוסר בבית הכסא? ללא שמיעת פסוקים ושם ה' כ"ה אייר תשפ"א / 7 במאי 2021

אסור לשמוע שם דברי מוסר, כי הם בודאי מעורבים עם דברי תורה, ודברי תורה, אסור להרהר בהם בבית הכסא. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה