הלכה ליום רביעי ט"ז אייר תשפ"ה 14 במאי 2025

ל"ג לעומר שחל בערב שבת

הזכרנו כבר, שנחלקו הפוסקים לגבי מנהגי האבלות שאנו נוהגים בימי ספירת העומר, האם יש לנהוג בהם עד ליום ל"ג לעומר, או עד ליום ל"ד לעומר. והספרדים, נוהגים כדברי מרן השלחן ערוך (בסימן תצג), שכל מנהגי האבלות נוהגים עד ליום ל"ד לעומר בבוקר. ואילו האשכנזים מיקלים בדין זה, ומיום ל"ג לעומר מפסיקים לנהוג במנהגי האבלות. (ויש בזה עוד מנהגים, ובפרט לענין תספורת, שהמקובלים נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות).

לפיכך, בכל שנה ושנה, אין הספרדים מיקלים בתספורת אלא מיום ל"ד לעומר בבוקר. ובשנה זו, (שנת התשפ"ה), יחול יום ל"ג לעומר ביום שישי, ורק בשבת יחול יום ל"ד לעומר, (כי בליל שבת נספור ארבעה ושלושים יום לעומר). לפיכך היה על הספרדים להחמיר ולא להסתפר אלא עד אחרי השבת, (שהרי בשבת בודאי שאסור להסתפר מפני קדושת השבת).

אולם מרן השלחן ערוך כתב בזה בזו הלשון: "נוהגים שלא להסתפר עד יום ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו (תלמידי רבי עקיבא) מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד לעומר בבוקר, אלא אם כן חל יום ל"ג בערב שבת (ביום שישי), שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת".

כלומר, אף על פי שבדרך כלל הספרדים נמנעים מלהסתפר עד יום ל"ד לעומר, מכל מקום בשנה כזו, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, הרי אם לא נתיר לספרדים להסתפר ביום ל"ג לעומר, נמצא שיכנסו לשבת כשאינם מסופרים, ויסתפרו לאחר השבת. לכן בשנה כזו יש להקל בדבר גם לספרדים, והם רשאים להסתפר ביום שישי, שהוא יום ל"ג לעומר.

וענין כזה אירע לנו בשנת התשס"ח (2008), ואחר כך היה לנו כך בשנת תשפ"א (2021), שאז חל ערב פסח בשבת, ול"ג לעומר חל ביום שישי, כמו השנה. וכן יהיה בשנת התת"ה (2045). ובעזרת ה' נזכה ויבוא משיח צדקינו, ואז יחזרו לקבוע את הזמנים על פי הראיה לפני הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, וממילא התאריכים עלולים להשתנות.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (חזון עובדיה יום טוב, עמוד רסז), שאם השעה דחוקה ביום שישי, אפשר להקל להסתפר אפילו בליל יום שישי (מוצאי יום חמישי בלילה), וכן מותר לערוך נשואין לחתן שלא קיים מצוות פריה ורביה בליל יום שישי, שהוא ליל ל"ג לעומר. וכפי מנהג האשכנזים בשאר השנים.

לכן לסיכום: השנה, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, מותר גם לספרדים להסתפר ביום שישי, ואם השעה דחוקה, אפשר להקל בזה אפילו בליל שישי. ולגבי שאר מנהגי האבלות, בלאו הכי ביום ל"ג לעומר מותרים בשמיעת שירים, וכן עושים בו קצת שמחה, ולא אומרים תחנון, וכפי הנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
האם ניתן לעשות צום יום שלם
ותענית דיבור ביחד
בבקשה
תבורכו
שרה ט"ז אייר תשפ"א / 28 באפריל 2021

מותר לעשות כן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה