הלכה ליום רביעי ט"ז אייר תשפ"א 28 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מריו בן חווה ז"ל למשפחת בר נתן

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נאמן

ל"ג לעומר שחל בערב שבת

הזכרנו בשנים הקודמות, שנחלקו הפוסקים לגבי מנהגי האבלות שאנו נוהגים בימי ספירת העומר, האם יש לנהוג בהם עד ליום ל"ג לעומר, או עד ליום ל"ד לעומר. והספרדים, נוהגים כדברי מרן השלחן ערוך (בסימן תצג), שכל מנהגי האבלות נוהגים עד ליום ל"ד לעומר בבוקר. ואילו האשכנזים מיקלים בדין זה, ומיום ל"ג לעומר מפסיקים לנהוג במנהגי האבלות. (ויש בזה עוד מנהגים, ובפרט לענין תספורת, שהמקובלים נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות).

לפיכך, בכל שנה ושנה, אין הספרדים מיקלים בתספורת אלא מיום ל"ד לעומר בבוקר. ובשנה זו, (שנת התשפ"א), יחול יום ל"ג לעומר ביום שישי, ורק בשבת יחול יום ל"ד לעומר, (כי בליל שבת נספור ארבעה ושלושים יום לעומר). לפיכך היה על הספרדים להחמיר ולא להסתפר אלא עד אחרי השבת, (שהרי בשבת בודאי שאסור להסתפר מפני קדושת השבת).

אולם מרן השלחן ערוך כתב בזה בזו הלשון: "נוהגים שלא להסתפר עד יום ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו (תלמידי רבי עקיבא) מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד לעומר בבוקר, אלא אם כן חל יום ל"ג בערב שבת (ביום שישי), שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת".

כלומר, אף על פי שבדרך כלל הספרדים נמנעים מלהסתפר עד יום ל"ד לעומר, מכל מקום בשנה כזו, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, הרי אם לא נתיר לספרדים להסתפר ביום ל"ג לעומר, נמצא שיכנסו לשבת כשאינם מסופרים, ויסתפרו לאחר השבת. לכן בשנה כזו יש להקל בדבר גם לספרדים, והם רשאים להסתפר ביום שישי, שהוא יום ל"ג לעומר.

וענין כזה אירע לנו בשנת התשס"ח (2008),  שאז חל ערב פסח בשבת, ול"ג לעומר חל ביום שישי, כמו השנה. וכן יהיה בשנת התשפ"ה (2025). ולאחר מכן בשנת התת"ה (2045). ובעזרת ה' נזכה ויבוא משיח צדקינו, ואז יחזרו לקבוע את הזמנים על פי הראיה לפני הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, וממילא התאריכים עלולים להשתנות.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (חזון עובדיה יום טוב, עמוד רסז), שאם השעה דחוקה ביום שישי, אפשר להקל להסתפר אפילו בליל יום שישי (מוצאי יום חמישי בלילה), וכן מותר לערוך נשואין לחתן שלא קיים מצוות פריה ורביה בליל יום שישי, שהוא ליל ל"ג לעומר. וכפי מנהג האשכנזים בשאר השנים.

לכן לסיכום: השנה, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, מותר גם לספרדים להסתפר ביום שישי, ואם השעה דחוקה, אפשר להקל בזה אפילו בליל שישי. ולגבי שאר מנהגי האבלות, בלאו הכי ביום ל"ג לעומר מותרים בשמיעת שירים, וכן עושים בו קצת שמחה, ולא אומרים תחנון, וכפי הנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
האם ניתן לעשות צום יום שלם
ותענית דיבור ביחד
בבקשה
תבורכו
שרה ט"ז אייר תשפ"א / 28 באפריל 2021

מותר לעשות כן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה