"זכור את אשר עשה לך עמלק"
בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ד, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור". (ומקומה של פרשת זכור הוא בפרשת כי תצא).
דוקא שבת זו היא שבת זכור
והטעם שאנו קוראים על מעשה עמלק דוקא בשבת זו, הוא משום שיש חובה לקרוא פעם בשנה באופן מיוחד על פרשת עמלק, כדי לזכור את מעשה עמלק, ותיקנו רבותינו שיקראו פרשה זו בשבת הסמוכה לפורים, שהיא המתאימה ביותר, שהרי בפורים נקרא על מחיית המן, שהיה מזרעו של עמלק.
מצוות צריכות כוונה
לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מצות עשה מן התורה, ומכיון שהלכה רווחת שמצוות צריכות כוונה (בשלחן ערוך סימן ס סעיף ד) יש להזהר לכוין בזמן שמיעת פרשת זכור לצאת ידי חובת מצות זכירת מעשה עמלק ומחייתו, וכן צריך הקורא בתורה לכוון להוציא את הציבור ידי חובתם.
מי שלא בא לבית הכנסת
מי שנאנס ואינו יכול לבוא ולשמוע קריאת פרשת זכור בשבת זו, עליו לכוין לצאת ידי חובתו כשישמע את קריאת פרשת "כי תצא" (בחודש אלול) כשקוראים בה את פרשת זכור. וצריך שיאמר לשליח ציבור שיכוון להוציאו ידי חובה. ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל הוסיף, שמכל מקום נכון שיקרא פרשת זכור מתוך חומש בשבת זכור.
נשים, האם מחוייבות ב"זכור"?
נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור, שלדעת ספר החינוך ועוד פוסקים, נשים פטורות משמיעת פרשת זכור, משום שענין קריאת פרשה זו הוא זכירת מעשה עמלק כדי להילחם בו, ונשים בדרך כלל אינן שותפות באופן פעיל במלחמה, ואינן מצוות על המלחמה, ולכן אינן חייבות בשמיעת פרשת זכור. (ופשוט שאין בזה חילוק בין אשה רגילה לאשה שנשאה רוחה אותה לצאת לקרב כמו יעל ודבורה, כי התורה לא צותה את הנשים על מחיית עמלק, לפי שאינן בנות כיבוש, שאין דרכן לכבוש בדרך כלל). אך לדעת פוסקים רבים נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור, (וכן המנהג ברוב המקומות), ולכן המחמירות לבוא לעזרת נשים לשמוע קריאת פרשת זכור תבוא עליהן ברכה. ואשה שיש לה ילדים קטנים שאי אפשר לעזבם לנפשם מבלי מי שיפקח עליהם יכולה לפטור עצמה משמיעת קריאת פרשת זכור.
וכיום נהוג במקומות רבים להוציא ספר תורה לקריאת פרשת זכור במיוחד לנשים, לאחר זמן התפילה, ואז יכולות הנשים לבוא לבית הכנסת לשמוע פרשה זו, ואחרים ישמרו על הילדים בביתם, ומנהג נכון הוא.
דרשה מיוחדת
מנהגם של רבים מרבני ישראל האישים אשר על העדה, שבשבת זכור היו דורשים מעניני דיומא, גם בדרושים מיוחדים על עניני הפורים, וגם בהלכות הרבות הנוגעות לפורים, וכן נהג רבן של ישראל הגאון רבינו יוסף חיים זצוק"ל, בעל ספר "בן איש חי", ועוד רבים וטובים, וכן המשיך במנהגם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שגם הוא היה מאריך בדרושים מיוחדים בשבת זו. ולכן הנכון הוא מצד הרבנים והגבאים, וכן מצד הקהל, שיתעוררו לחדש את המנהג היפה, ויסדרו דרשה מיוחדת לשבת זכור, להגדיל תורה ולהאדירה.
