הלכה ליום חמישי ו' אדר תשפ"א 18 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מו"ר אבינו ר' שאול בטה בן עזיזה ז"ל

יום פקודת ה - 30 לפטירתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק"
בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור". (ומקומה של פרשת זכור הוא בפרשת כי תצא).

דוקא שבת זו היא שבת זכור
והטעם שאנו קוראים על מעשה עמלק דוקא בשבת זו, הוא משום שיש חובה לקרוא פעם בשנה באופן מיוחד על פרשת עמלק, כדי לזכור את מעשה עמלק, ותיקנו רבותינו שיקראו פרשה זו בשבת הסמוכה לפורים, שהיא המתאימה ביותר, שהרי בפורים נקרא על מחיית המן, שהיה מזרעו של עמלק.

מצוות צריכות כוונה
לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מצות עשה מן התורה, ומכיון שהלכה רווחת שמצוות צריכות כוונה (בשלחן ערוך סימן ס סעיף ד) יש להזהר לכוין בזמן שמיעת פרשת זכור לצאת ידי חובת מצות זכירת מעשה עמלק ומחייתו, וכן צריך הקורא בתורה לכוון להוציא את הציבור ידי חובתם.

מי שלא בא לבית הכנסת – קורונה
מי שנאנס ואינו יכול לבוא ולשמוע קריאת פרשת זכור בשבת זו, ובפרט עתה, שיש לצערינו הרבה אנשים חולים, או שהורו להם לשהות בבידוד, ואינם יכולים להגיע ולשמוע פרשת זכור, עליהם לכוין לצאת ידי חובתם כשישמעו את קריאת פרשת "כי תצא" (בחודש אלול) כשקוראים בה את פרשת זכור. וצריך שיאמר לשליח ציבור שיכוון להוציאו ידי חובה. ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל הוסיף, שמכל מקום נכון שיקרא פרשת זכור מתוך חומש בשבת זכור.

נשים, האם מחוייבות ב"זכור"?
נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור, שלדעת ספר החינוך ועוד פוסקים, נשים פטורות משמיעת פרשת זכור, משום שענין קריאת פרשה זו הוא זכירת מעשה עמלק כדי להילחם בו, ונשים בדרך כלל אינן שותפות באופן פעיל במלחמה, ואינן מצוות על המלחמה, ולכן אינן חייבות בשמיעת פרשת זכור. (ופשוט שאין בזה חילוק בין אשה רגילה לאשה שנשאה רוחה אותה לצאת לקרב כמו יעל ודבורה, כי התורה לא צותה את הנשים על מחיית עמלק, לפי שאינן בנות כיבוש, שאין דרכן לכבוש בדרך כלל). אך לדעת פוסקים רבים נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור, (וכן המנהג ברוב המקומות), ולכן המחמירות לבוא לעזרת נשים לשמוע קריאת פרשת זכור תבוא עליהן ברכה. ואשה שיש לה ילדים קטנים שאי אפשר לעזבם לנפשם מבלי מי שיפקח עליהם יכולה לפטור עצמה משמיעת קריאת פרשת זכור.

וכיום נהוג במקומות רבים להוציא ספר תורה לקריאת פרשת זכור במיוחד לנשים, לאחר זמן התפילה, ואז יכולות הנשים לבוא לבית הכנסת לשמוע פרשה זו, ואחרים ישמרו על הילדים בביתם, ומנהג נכון הוא. ובפרט בשנה כזו, שאם מתאפשר הדבר, יארגנו להן כמו גם לאנשים, קריאת התורה במקום פתוח ומפוזר, שעל ידי כך ינצלו מכל חשש סכנה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים פרשת זכור ותענית אסתר

אורך השיעור: 01:31:39         הורד     (41.96 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

פורים דיני קריאת המגילה

אורך השיעור: 01:19:33         הורד     (36.42 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שנה שעברה קראתי את זכור כאשכנזי, מספר ספרדי. האם יצאתי ידי חובה? י' אדר ב תשע"ד / 12 במרץ 2014

יצאת ידי חובה. וכן להיפך.

בעזרת ה' בשבת הקרובה אהיה בבית כנסת אשכנזי לשמחת בר מצווה. משפחת החתן אינה שומרת מצוות. הם ספרדים.
אמנם אני אשכנזי, אך למדתי לקרוא בתורה כספרדי.
האם יש עניין לקרוא כספרדי עבור המתפללים הספרדים, למרות שהספר אשכנזי? י' אדר ב תשע"ד / 12 במרץ 2014

יש בהחלט ענין לקרות במבטא ספרדי עבור הספרדים, אף שהספר אשכנזי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה