הלכה ליום שישי ז' אדר תשפ"ה 7 במרץ 2025

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק"
בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור". (ומקומה של פרשת זכור הוא בפרשת כי תצא).

דוקא שבת זו היא שבת זכור
והטעם שאנו קוראים על מעשה עמלק דוקא בשבת זו, הוא משום שיש חובה לקרוא פעם בשנה באופן מיוחד על פרשת עמלק, כדי לזכור את מעשה עמלק, ותיקנו רבותינו שיקראו פרשה זו בשבת הסמוכה לפורים, שהיא המתאימה ביותר, שהרי בפורים נקרא על מחיית המן, שהיה מזרעו של עמלק.

מצוות צריכות כוונה
לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מצות עשה מן התורה, ומכיון שהלכה רווחת שמצוות צריכות כוונה (בשלחן ערוך סימן ס סעיף ד) יש להזהר לכוין בזמן שמיעת פרשת זכור לצאת ידי חובת מצות זכירת מעשה עמלק ומחייתו, וכן צריך הקורא בתורה לכוון להוציא את הציבור ידי חובתם.

מי שלא בא לבית הכנסת
מי שנאנס ואינו יכול לבוא ולשמוע קריאת פרשת זכור בשבת זו, עליו לכוין לצאת ידי חובתו כשישמע את קריאת פרשת "כי תצא" (בחודש אלול) כשקוראים בה את פרשת זכור. וצריך שיאמר לשליח ציבור שיכוון להוציאו ידי חובה. ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל הוסיף, שמכל מקום נכון שיקרא פרשת זכור מתוך חומש בשבת זכור.

נשים, האם מחוייבות ב"זכור"?
נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור, שלדעת ספר החינוך ועוד פוסקים, נשים פטורות משמיעת פרשת זכור, משום שענין קריאת פרשה זו הוא זכירת מעשה עמלק כדי להילחם בו, ונשים בדרך כלל אינן שותפות באופן פעיל במלחמה, ואינן מצוות על המלחמה, ולכן אינן חייבות בשמיעת פרשת זכור. (ופשוט שאין בזה חילוק בין אשה רגילה לאשה שנשאה רוחה אותה לצאת לקרב כמו יעל ודבורה, כי התורה לא צותה את הנשים על מחיית עמלק, לפי שאינן בנות כיבוש, שאין דרכן לכבוש בדרך כלל). אך לדעת פוסקים רבים נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור, (וכן המנהג ברוב המקומות), ולכן המחמירות לבוא לעזרת נשים לשמוע קריאת פרשת זכור תבוא עליהן ברכה. ואשה שיש לה ילדים קטנים שאי אפשר לעזבם לנפשם מבלי מי שיפקח עליהם יכולה לפטור עצמה משמיעת קריאת פרשת זכור.

וכיום נהוג במקומות רבים להוציא ספר תורה לקריאת פרשת זכור במיוחד לנשים, לאחר זמן התפילה, ואז יכולות הנשים לבוא לבית הכנסת לשמוע פרשה זו, ואחרים ישמרו על הילדים בביתם, ומנהג נכון הוא.

דרשה מיוחדת
מנהגם של רבים מרבני ישראל האישים אשר על העדה, שבשבת זכור היו דורשים מעניני דיומא, גם בדרושים מיוחדים על עניני הפורים, וגם בהלכות הרבות הנוגעות לפורים, וכן נהג רבן של ישראל הגאון רבינו יוסף חיים זצוק"ל, בעל ספר "בן איש חי", ועוד רבים וטובים, וכן המשיך במנהגם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שגם הוא היה מאריך בדרושים מיוחדים בשבת זו. ולכן הנכון הוא מצד הרבנים והגבאים, וכן מצד הקהל, שיתעוררו לחדש את המנהג היפה, ויסדרו דרשה מיוחדת לשבת זכור, להגדיל תורה ולהאדירה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים פרשת זכור ותענית אסתר

אורך השיעור: 01:31:39         הורד     (41.96 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

פורים דיני קריאת המגילה

אורך השיעור: 01:19:33         הורד     (36.42 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרבנים.

האם מותר לגברים לתת משלוח מנות לאחיות שלהם, או לאמהות שלהם, ולהפך?

תודה מראש.
כל טוב, ופורים שמח. ח' אדר ב תשפ"ב / 11 במרץ 2022

פשוט שהדבר מותר בהחלט.

שנה שעברה קראתי את זכור כאשכנזי, מספר ספרדי. האם יצאתי ידי חובה? י' אדר ב תשע"ד / 12 במרץ 2014

יצאת ידי חובה. וכן להיפך.

בעזרת ה' בשבת הקרובה אהיה בבית כנסת אשכנזי לשמחת בר מצווה. משפחת החתן אינה שומרת מצוות. הם ספרדים.
אמנם אני אשכנזי, אך למדתי לקרוא בתורה כספרדי.
האם יש עניין לקרוא כספרדי עבור המתפללים הספרדים, למרות שהספר אשכנזי? י' אדר ב תשע"ד / 12 במרץ 2014

יש בהחלט ענין לקרות במבטא ספרדי עבור הספרדים, אף שהספר אשכנזי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה