הלכה ליום שישי כ' ניסן תשפ"א 2 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה במהרה עבור

נועה בת תמר

הוקדש על ידי

פלוני

שביעי של פסח

כשיצאו בני ישראל ממצרים, והמצרים רדפו אחריהם, והים היה לפניהם, נעשה להם הנס הגדול והידוע בתולדות אומתינו, קריעת ים סוף. ומאורע זה היה ביום שביעי של פסח. והוא החשוב ביותר מבחינת הנסים והנפלאות שעשה ה' יתברך לעמינו בזמן יציאתם ממצרים. וידוע, שבזמן שנקרע ים סוף לשנים, נעשה נס, ונקרעו כל המים שבעולם לשנים, ובכך נתפרסם מאד לכל העולם דבר הנס אשר עשה ה' יתברך לעמו, וכל העמים נתייראו מאד מבני ישראל, כי ידעו הכל שה' מלך העולם שומר עליהם ומגן עליהם לאבד את כל מי שיעז להלחם בהם.

מורגל הדבר בפיהם של בני האדם, שאילו היה עושה עמנו ה' יתברך נסים כשם שעשה לאבותינו על ים סוף, בודאי היה קל לנו מאד להאמין בו ביתר שאת ולקיים את כל מצוותיו בדקדוק.

אלא שהדברים אינם נכונים בכלל מכמה טעמים, וניגע רק בחלק מהם.

ראשית כל, אין הדבר אפשרי שיעשה השם יתברך נס לכל אדם ובכל דור ודור. ולא משום שלא ניתן לעשות כן, אלא משום שאין כל צורך בכך, וה' יתברך אינו חפץ שיתקיים עולמו בדרך כלל על ידי נסים.

ובאמת שטעות גמורה היא לחשוב שאין הקדוש ברוך הוא עושה עמנו נסים בדורות הללו, שכן באמת אין יום אחד שהשם יתברך אינו עושה עמנו נסים, וכמו שאנו אומרים בכל יום בברכת ההודאה שבתפילת שמונה עשרה "ועל נסיך שבכל יום עמנו", כי האמת היא שבכל רגע ורגע עושה עמנו ה' יתברך נסים גדולים, אלא שאין אנו מבחינים כל כך בנסים אלו לפי שאנו מורגלים בהם. ודרכינו לחשוב כי זהו "מנהגו של עולם" ו"דרך  הטבע", עד שאין אנו מבחינים כלל שה' יתברך עושה עמנו נס ממש. ואין ספק, שאילו היינו רואים בכל יום, מלאכים באים ומאכילים את תינוקות בית ישראל בדבש וחלב (כמו שהיה במצרים), גם כן לא היינו מבחינים יותר בנס זה והיינו אומרים כי זו דרך הטבע. ואין ספק בכך כלל. (וראיה לזה אנו רואים אצל רשעי ישראל והאומות, שדוקא מאלו שראו יותר מאחרים את פלאי ה' יתברך בבריאה, דוקא הם באו לכפור בה' יתברך. ואם נקח לדוגמא את תאוריות הכפירה שיצאו במאה השנים האחרונות, הלא כולם יצאו מפיהם של אנשים שידעו בפירוט רב את פלאי ה' יתברך בהנהגת עולמו, ולמשל הנס הגדול שביצירת האדם, ובחיי החיים ומורכבות גופי החיים, וההתאמה המושלמת בכל חלקי הבריאה, וצמיחת הצמחים וכדו', ואף על פי כן לא היססו לומר כי הכל נוצר מחמת פיצוץ גדול שיצר באופן מפתיע את כל הבריאה. או על ידי שינויים אבולוציונים וכדו', ואף על פי שאלו תאוריות משוגעות ממש, לחשוב שאין יוצר בצורה מכוונת לכל סדר העולם המופלא, מכל מקום בחרו הם ללכת דוקא בדרכים אלו).

וכבר נאמר "כי לא יראני האדם וחי", והכוונה בזה, כי הנהגת ה' בעולם היא תמיד בדרך "עטופה" בכמה עטיפות, ועטיפת ההנהגה קרויה בשם "טבע", כי גם לנסים אנו קוראים בשם טבע, כי אילו היתה הנהגת ה' בעולם במלא גילויה, אז היה גילוי השכינה במלא עצמתו, וזהו דבר בלתי אפשרי בכל זמן, ובפרט בדורותינו שאנו שרויים במצב של הסתר פנים מאת ה' יתברך, שלא ניכרת כל כך הנהגתו למי שאינו רוצה לראותה. ומי שאינו רוצה להאמין בהשגחת ה' יתברך על ברואיו, ובנסים שבכל יום עמנו, וירצה תמיד לתרץ את הנהגת העולם ב"דרך הטבע", בודאי שיוכל לעשות כן. וזהו הנסיון מאת ה', למה שנדרש מאתנו להאמין בו ובהשגחתו עלינו.

וגם בארץ מצריים, כשנענשו המצריים בעשר המכות, עדיין תמיד היו להם התירוצים, להסביר כל דבר בדרך הטבע, כי אמרו שכך הדרך שלפעמים נראים מי היאור כדם, בגלל שינויים בהרכב המים, וכן כשבאה עליהם מכת צפרדע אמרו שכך הדרך שלפעמים יש אסונות טבע ויש פיצוץ אוכלוסין של מין מסויים, וכן על זה הדרך במכת כנים ודבר וכו'.

רק כשהגיעו בני ישראל והמצרים לים סוף, אז כשראו הכל את נסי ה' שהיו מוחלטים, האמינו שכל מה שהיה להם עד עכשיו הכל הוא מאת ה', ואמרו זהו שעשה אתנו את הנסים במצרים, וכמו שנאמר בפירוש בפסוק, כי אמרו המצריים "אנוסה מפני בני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים", ולא נאמר "ה' נלחם להם בים סוף", לומר, גם הנסים שהיו במצריים שיכולנו לתרצם בכל מיני תירוצים, עכשיו אנו רואים שהיו כולם מידו של ה' יתברך.

הקדוש ברוך הוא הראה לנו את ידו המופלאה באותו דור, ואנו בניו, מעבירים את המסר שנמסר לנו אז, מדור דור, מאב לבנו מאם לבתה, וממורים לתלמידיהם, ובזה שנזכור את ימי צאתנו מארץ מצרים, ואת הנסים שעשה ה' לנו, נכיר בהשגחת ה' יתברך עלינו, ונהיה ראויים לשוב ולראות בחוש בנסים שעתיד ה' יתברך לעשות לנו, עת יבא לגאלינו גאולת עולמים.

שבת שלום וחג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

שאלות ותשובות על ההלכה

בסעודה עם נטילת ידיים בברכה. האם יש שיעור זמן לאכילת הביצה כולה? או רק על הכזית הראשון בתוך כדי אכילת פרס. כ"ב ניסן תשפ"א / 4 באפריל 2021

יש לאכול כל כזית בתוך כדי אכילת פרס.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה