הלכה ליום שישי ו' ניסן תשפ"א 19 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שרה בלנש בת לאה

הוקדש על ידי

אנונימי

פרשת השבוע - פרשת ויקרא – מדת הענווה

מאת מערכת הלכה יומית

כתוב בפרשה: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". רבותינו במדרש תנחומא אמרו, שהיה משה רבינו עומד חוץ לאהל מועד, מפני שהיה מתירא לבוא אל אוהל מועד, שהרי שכן עליו הענן. אמר הקדוש ברוך הוא: אינו דין שיהא משה עומד בחוץ! מיד, "ויקרא אל משה". ופירש רש"י, ש"קריאה" היא לשון חיבה, כמו שנאמר לגבי מלאכי השרת "וקרא זה אל זה". כלומר, חיבב ה' יתברך את משה, ולכן קרא לו בלשון חיבה, שיכנס לאהל מועד. וזהו שנאמר "ויקרא" אל משה.

המילה "ויקרא" כתובה בספר התורה עם האות א' קטנה. ויש לשאול, מדוע כתב משה את האות "א" קטנה?

משיבים על כך רבותינו, שהקדוש ברוך הוא צוה את משה רבינו, שיכתוב "ויקרא", ומשה רבינו ידע שכאשר הקדוש ברוך הוא "קורא" למישהו, הרי זו לשון חיבה, ובגלל ענוותנותו של משה, לא רצה לכתוב מילה של חיבה כזו, שיראו כולם שה' יתברך "קורא" לו, לכן כתב את האות "א" קטנה, שאינה ניכרת כל כך, ונראה כאילו נאמר "ויקר אל משה" שהיא לשון פחותה, כמו שכתוב אצל בלעם הרשע – "ויקר אלקים אל בלעם", "ויקר" – לשון מקרה, ולא שקרא לו באופן מיוחד בלשון חיבה.

ועל פי זה נוכל להסביר את דברי המדרש (שמות רבה פרשה מז הלכה ו), על הפסוק "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וכו', וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". (שעם ישראל פחד לגשת אל משה מפני האור הקורן מפניו). ושאלו במדרש, ומנין קרנו פניו של משה? והסבירו, שנשאר מעט דיו לאחר סיום כתיבת התורה, ואת עודף הדיו שנשאר מן הקנה של משה – משח ה' על פני משה, ונעשו לו קרני ההוד.
ודברי המדרש קשים, שהרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו נתן למשה את הדיו והקולמוס והקלף לכתוב את ספר התורה, ואיך נישאר דיו?

בדרך העולם, כשממלאים את הקנה דיו לצורך כתיבה, נשאר לפעמים דיו עודף, או נחסר מעט דיו, לפני שהאדם סיים את מה שרצה לכתוב. אך אצל ה' יתברך, הרי הוא יודע כמה דיו צריך בדיוק לכתיבת התורה, והיה הדיו אמור להגמר מיד כשמשה סיים כתיבת התורה.
אלא שהקדוש ברוך הוא נתן למשה דיו באופן שיוכל לכתוב "ויקרא", ומפני שמשה רבינו כתב "ויקרא" עם אלף קטנה, נותר מעט דיו, וראה ה' יתברך את מעשי משה, שעשה כן מחמת ענותנותו, לפיכך האיר את פניו מן הדיו הנותר. נמצא שה' השיב לו כמדתו, כפי ענוונותו לשבחו.

אמרו רבותינו: "כל הבורח מהכבוד, הכבוד רודף אחריו, והרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו". שאל פעם תלמידו של החפץ חיים את רבו, אם שניהם, הבורח מן הכבוד וגם הרודף אחר הכבוד, נותרים הם בלא כבוד, הרי מה ההבדל ביניהם? אמר לו החפץ חיים, ההבדל הוא, בשעת פטירת האדם, כשאינו יכול לברוח עוד מן הכבוד, אז הכבוד משיגו.

כולנו זוכרים את הכבוד שנחל מרן רבינו זצ"ל ביום פטירתו, מאחר וכל ימיו היה בורח מן הכבוד.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה