הלכה ליום שישי י"ד אדר תשפ"ה 14 במרץ 2025

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השנה, שנת התשפ"ה, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד באדר, קוראים את "מגילת אסתר" ומקיימים מצוות "מתנות לאביונים", ביום שבת ט"ו באדר אומרים, "על הניסים", וקוראים בתורה בפרשת, "ויבוא עמלק", וביום ראשון מקיימים מצוות "סעודת פורים ו"משלוח מנות איש לרעהו".

כולנו חוגגים את חג הפורים ומודים להקדוש ברוך הוא על נס ההצלה מגזירת המן בן המדתא, שרצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, והקדוש ברוך הוא, הפר את עצתו וקלקל את מחשבתו, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

בתלמוד בבלי מסכת מגילה (דף יב.), שאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה התחייבו עם ישראל באותו הדור כזו גזירה של כליה? אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, אמרו אתם! אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, דהיינו אכלו ושתו אוכל לא כשר בסעודה שעשה אחשוורוש לכל העם, והשתתפו בסעודה זו גם היהודים אשר בשושן הבירה.

ופה נשאלת השאלה, הרי בתורה יש כללים של עונש לכל עברה, וככל שחטאם היה באכילת אוכל לא כשר, הרי זה גובל באיסור "לא תעשה", שעונשו מלקות בלבד, ואם כן, מדוע נענשו בעונשה חמור של מוות והריגה?

כדי ליישב זאת, נביא מעשה במנהל בנק, שחיפש עובד לבנק למחלקת עובר ושב, פקיד שיקבל קהל. במסגרת ראיון העבודה, הגיע בחור צעיר שעמד בקריטריונים של הבנק. מנהל הבנק הודיע לו, שהוא התקבל לעבודה, ועליו להגיע למחרת בבוקר בשעה 8:00. והנה למחרת, הגיע העובד החדש בשעה 9:00, באיחור של שעה. קרא לו מנהל הבנק והתרה בו, כי עליו להגיע בזמן. למחרת שוב איחר, והגיע בשעה 8:30. קרא לו מנהל הבנק, ואמר לו, זו התראה אחרונה! אם תאחר מחר אתה מפוטר! ואכן למחרת הגיע בזמן. לימים בקש מנהל הבנק פקיד אחראי על מחלקת פתיחת חשבונות בבנק, הגיע בחור שנראה מתאים והתקבל מיד לעבודה, אלא שכבר ביום הראשון לעבודתו ראה מנהל הבנק כי כל לקוח חדש שהגיע לפתוח חשבון חדש בבנק, יושב כמה דקות מול הפקיד החדש ומיד עוזב והולך ללא פתיחת חשבון. בהגיע לקוח נוסף, שעמד לעזוב, קרא מנהל ההבנק ללקוח, ושאל אותו, מדוע אתה לא פותח פה חשבון כפי שרצית? ענה לו הלקוח, הפקיד שלך יעץ לי לפתוח בבנק המתחרה ממול, שם יש מבצעים, העמלות זולות יותר, יש יחס טוב יותר, והמליץ לי לפתוח שם חשבון ולא כאן אצלך! מיד חרה אפו של המנהל, הלך לפקיד החדש ובקש ממנו לעזוב מיד את הבנק, והודיע לו שהוא מפוטר באופן מיידי. תמה הפקיד החדש ושאל, מדוע הפקיד בעובר ושב, שאיחר להגיע לעבודה כמה פעמים, נתת לו התראה בטרם פוטר, ומדוע אני מפוטר מיד ללא התראה? ענה לו מנהל הבנק, לא ראי זה כראי זה, אין זה דומה כלל ועיקר, הפקיד הראשון היה חלק מעובדי הבנק, רק התעצל והיה מאחר, שם אפשר להתרות ולהמתין שישתפר, אבל אתה שולח לקוחות שלנו לבנק אחר, הפקעת את עצמך מהבנק שלנו, אינך שייך לנו כלל ועיקר, אתה מפוטר מיד ללא שום התראה!

הנמשל ,יהודי מישראל שיצרו מתגבר עליו וחוטא הוא חלק מעם ישראל, שהרי מצטער הוא על חטאו. פה יש את הכללים של חטא ועונשו. אבל יהודי שעושה עברה ונהנה בעבירה, טוב לו להיות שם, הרי הוציא עצמו מהכלל, שם כבר אין התראות וכללים, תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, אמרו על יהודי שושן "שנהנו" בסעודה של אחשוורוש, לא נאמר "אכלו" מחוסר ברירה, אלא "נהנו"! טוב היה להם במחיצת הגויים ועם אחר! הנאה הייתה להם שם! בזה הם הוציאו עצמם מכלל ישראל , הם כבר שייכים לבנק אחר, ולכן אין שם כללים רגילים, אלא פיטורין מעם ישראל.

ואכן התיקון היה: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם", שקבלו לקיים את מצוות התורה מרצון, באהבה ושמחה, וזכו לריווח והצלה ניסים ונפלאות, נשתדל כולנו לקיים את מצות התורה מתוך שמחה ואהבה כמו שאנו אומרים בכל יום בתפילה: "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול באהבה להודות לך וליחדך ליראה ולאהבה את שמך", ונזכה כולנו לניסים ונפלאות בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שיש פורים משולש, האם אומרים תחנון ביום ראשון? או כיון שבירושלים לא אומרים אז בכל העולם לא אומרים? י"ח אדר תשפ"א / 2 במרץ 2021

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולדעת מרן זצ"ל ביום ט"ז באדר שחל פורים המשולש, בכל המקומות שאינם חוגגים באותו יום, יאמרו תחנון.

שלום מי כתב את הדבר תורה היפה...אני רוצה להגיד דבר בשם אומרו ט"ו אדר תשפ"א / 27 בפברואר 2021

המאמר הוא מהגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראב"ד תל אביב. שכותב עבורינו מאמרים רבים שמתפרסמים בהלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה